|
|
עמוד:9
מבוא אינטלקטואלים כנביאי תרבותמודרנית : תכנון תרבות , יצירת תרבות והנחלת תרבות במצרים , 1939 - 1890 ישראל גרשוני היה זה ביולי , 1980 באחד מביקורי הראשונים בקאהיר . ידידי פרופסור רווסין פוזי , אינטלקטואל מבריק , מן הבולטים והמקוריים במצרים במאה העשרים , עמד על כך שאכיר מקרוב את המזג של חיי המשכילים במצרים . הוא ידע היטב על התעניינותי בהיסטוריה האינטלקטואלית של ארץ הנילוס ולמד שהיא נשאבה מדפי ספרים בלבד . הוא גמר אומר לעשות מעשה ולהוכיח לי בעליל את משקלו המרכזי של האינטלקטואל בחברה , בתרבות ובשיח הציבורי . חשוב היה לו להראות לחוקר ישראלי צעיר , בעידן של חבלי שלום ראשוניים , כי אינטלקטואלים במצרים אינם רק טקסטים או קולות המבליחים מחיבורים היסטוריים , אלא מציאות חיה הפועלת בקאהיר של השעה . הוא שימש לי מליץ יושר ודאג שאוזמן להשתתף באורח חד פעמי בסלון השבועי של תופיק אל חכים ( נדות תופיק אל חכים . ( בעצם , למדתי מאוחר יותר , הוא אכף את נוכחותי על הסלון המפורסם והממוסד , שהבאים בשעריו היוו מעין מסדר אינטלקטואלי אליטיסטי , סנובי וסגור , אשר מיזג בסדר היום שלו דיונים ברומו של העולם הפילוסופי , התרבותי והפוליטי עם שיחות רעים ורכילות מזדמנת . מקומו של זר , ודאי ישראלי , לא יכירנו בו . אך פוזי התעקש , ולמגינת לבם והשתאותם של רוב המתכנסים המכובדים הוא דחק בי לתפוס את מקומי ביניהם כאחד מחברי הסלון . וכך , בבוקר יום שישי אחד , בשלהי אותו יולי , בחדר צדדי במלון אל ניל , הממוקם על הקורניש , התכנסו כבדרך שיגרה כעשרים שלושים אינטלקטואלים למושב השבועי של הסלון . עורכים ראשיים , עיתונאים ועיתונאיות בכירים בעיתונים יומיים מרכזיים , עורכים ובעלי כתבי עת תרבותיים וספרותיים יוקרתיים , משוררים , סופרים , מבקרי תרבות , מחזאים , פילוסופים , אנשי אקדמיה , שופטים וכמה עורכי דין ופקידי ממשלה גבוהים איכלסו את הסלון היוקרתי . איש איש תפסו את המקום המזומן להם ויחד המתינו בסבלנות לכניסתו של תופיק אל חכים . בערך בשעה עשר בבוקר הופיעה בפתח החדר דמותו המוכרת של האינטלקטואל האגדי . מיד הבחנתי בדמות הציורית כל כך , שעד כה ניבטה אלי מדפי ספרים או עיתונים : ממוצע קומה , צנום , גו שחוח מעט , שעון על מקל הליכה , כובע הברט המפורסם שמוט על מצחו , שפם רחב ושופע , משקפיים שחורי מסגרת , ומתחת לגבות העבות ששיבה זרקה בהם ניבטות עיניים חכמות , עתירות ניסיון ובורקות בלהט מתריס , פנים שופעות סמכות , עצמאות ועוצמה . למראה דמותו של האינטלקטואל הושלך הס מוחלט . הכל ציפו למהלכיו של ה " גורו , " שמעולם לא הכין את יושבי הסלון למה שצפוי להם במפגש השבועי . חכים תפס את המקום המרכזי המיועד לו במרכז הסלון ופתח מיד במתקפה מילולית על הנשיא אנור אל סאדאת . הרקע לחיצי הביקורת המושחזים היה החלטתו החפוזה משהו של סאדאת לקיים באותו היום הלוויה מלכותית מפוארת לרזה פהלוי , השאה האיראני האחרון , בחוצות קאהיר , ולקוברו במסגד אל רפאעי , במקום משכבם המקודש של הח י דיוים והמלכים שליטי מצרים המודרנית . סאדאת ביקש להעניק כבוד אחרון לידידו השאה , שמת כפליט המהפכה האסלאמית שנתחוללה זה מקרוב . חכים רתח מזעם . מנופף במקלו , כמאיים מתריע , סבור היה כי אין למצרים צורך וגם לא זכות לערוך הלוויית מדינה מלכותית לשאה המודח . חכים , שסלד מהמהפכה האסלאמית המנצחת באיראן ,
|
|