|
|
עמוד:6
חלו מעברים . בראשונה , מתפיסת האינטליגנציה בקבועה וחד ממדית לתפיסתה כרב ממדית וניתנת לשינוי ; ובשנייה , מגישה ביהוויוריסטית לגישה קוגניטיבית , הרואה בפיתוח לומד חושב בעל הכוונה עצמית את ייעודה של ההוראה בעידן המידע שאנו חיים בו ובעידן הידע שבעקבותיו . לפי גישה זו , ההוראה נהפכת מפעילות של העברת ידע לפעילות של סיוע ללומד פעיל העוסק בבניית ידע משמעותי לגביו . תשומת הלב מופנית לטיפוח מטה קוגניציה ומוטיווציה פנימית אצל הלומד , כמו גם מיומנויות חקירה ועבודה בצוות . הרי כי כן , המעבר ממבחן ( test ) להערכה ( assessment ) אינו רק שינוי סמנטי , אם כי יש גם בבחינת מקור המילים הלועזיות כדי לרמוז על מהות השוני . המלה test מקורה במונח הלטיני , testum שהוא כלי לבחינת טוהר מתכות . המלה assessment מקורה בפועל הלטיני , assidere שפירושו "לשבת ליד . " דהיינו , בעוד המבחן הוא כלי מדידה אובייקטיבי וחד משמעי , הערכה כרוכה באינטראקציה מתמשכת בין המורה לתלמיד במטרה לבנות דיוקן נאמן של האחרון כלומד . קשה להתעלם מן ההקבלה בין שתי גישות אלה לבין שתי הפרדיגמות המנוגדות - הפוזיטיביסטית והקונסטרוקטיביסטית - בחקירה מדעית . בעוד שיחסי חוקר-נחקר על פי הגישה הפוזיטיביסטית מאופיינים באובייקטיביות מוחלטת , שמקורה בתפיסה הטוענת שקיימת מציאות אחת שעל החוקר לחשוף אותה , הרי על פי הגישה הקונסטרוקטיביסטית קיים דו שיח מתמיד בין החוקר לנחקר - החוקר הוא גם כלי המחקר , שכן התפיסה היא שהמציאות קיימת בהקשר של המבנה המנטלי של החוקר , דהיינו , הפרשנות שלו . ההערכה - "הישיבה עם התלמיד" - כמו שיטת חקירה איכותית המונחית על פי הפרדיגמה הקונסטרוקטיביסטית , מסייעת בידי המורה לאסוף ראיות על מנת לגבש את הפרשנות שלו להישגיו של התלמיד . היכרותו של המורה עם תלמידים רבים עוזרת לו להבין טוב יותר את הישגי התלמיד הבודד . המבחן , לעומת זאת , מקביל לשיטת החקירה של הפוזיטיביסט , שהיא הניסוי - שיטה אובייקטיבית האמורה לאפשר חשיפת אותה מציאות או אמת אחת , ובענייננו , כמות הידיעה של התלמיד הממוקמת על רצף אוניוורסלי . בתחום שיטות המחקר מכירים כיום ביתרונות ובחולשות של כל אחת מן הפרדיגמות - הכמותית והאיכותית - ומוסכם על רבים שאף לא אחת מהן יכולה לענות על כל השאלות המתעוררות במחקר במדעי ההתנהגות . לפיכך יש מקום לשתיהן , ושילובן עשוי להעשיר את התחום הנחקר . אולם מאחר ששיטות המחקר השונות לא רק יוצאות מהנחות שונות וניגשות לחקירה באופן שונה , אלא הן גם שואלות בדרך כלל שאלות שונות , המוליכות לתשובות שונות , הרי שבחירת השיטה המתאימה אינה בעיה טכנית גרידא , אלא מצריכה שיפוט אחראי , המעוגן בידע במתודולוגיה , מחד גיסא , ובחומר הסובסטנטיבי הנחקר , מאידך גיסא . נראה שכזה הוא גם המצב בתחום של הערכת הישגים . מאחר שבתחום זה , כמו בתחומים רבים אחרים בחיים , "מידה אחת אינה מתאימה לכולם , " יש צורך להכיר את מגוון האפשרויות על מנת להתאים את סוג ההערכה לייעודה , כאשר הייעוד מתייחס למטרת ההערכה ולאפיוני התלמיד והסביבה הלימודית . לפיכך מוצגות בספר זה שיטות הערכה מגוונות המתאימות למטרות שונות . יש
|
|