|
|
עמוד:13
שער זה שבפתח הספר , וליתר דיוק הפרק הראשון שבו , מניח את התשתית החיונית ליצירת מערכת מושגים משותפת וברורה לקוראים , בין שהם סטודנטים בשלב ההכשרה ובין שהם אנשי שדה מנוסים , שהיוועצויות הן לחם חוקם . בעשורים האחרונים נעשה המושג " היוועצות" רווח בקרב אנשי מקצועות הסיוע - ( The Helping Professions ) פסיכולוגים , יועצים חינוכיים , עובדים סוציאליים , רופאים , מומחים להתפתחות הילד ועוד . לאור השימוש התכוף במושג זה וריבוי המשמעויות שמייחסים לו , הסותרות לעתים זו את זו , בחרנו להרחיב עליו את הדיבור בטרם נעבור לדון בליבת הספר , היא "ההיוועצות המעצימה , " כדי להבהיר במה עסקינן . הפרק הראשון בשער זה מתייחס אפוא להיוועצות בכללותה ונפרשים בו המושגים הבסיסיים : מיהו המייעץ , מיהו המתייעץ , מיהו ומהו מושא ההיוועצות , וההבחנות בין היוועצות לבין התערבויות אחרות , כגון ייעוץ ישיר , הדרכה , הוראה , עבודת צוות ושיתוף פעולה . היוועצות היא שיטת התערבות שכיחה למתן ייעוץ עקיף במערכות רבות המספקות שירותים חברתיים , כמו שירותי רווחה , שירותי בריאות ושירותי חינוך . סברנו כי מן הראוי להתמקד בהיוועצויות במסגרות חינוכיות , הואיל ולהן תרבות ארגונית ייחודית לעומת שירותי הרווחה והבריאות . היותם של מקבלי השירות במערכות החינוך בחזקת קטינים מבדילה גם היא בין ההיוועצויות בסוגי ארגונים שונים . ספר זה יתמקד אפוא בהיוועצויות המתקיימות בסוגיות הקשורות לילדים ובני נוער במערכת החינוך , למן הגיל הרך ואילך . החידוש שבהיוועצות המעצימה , שהיא נושאו של ספר זה , הולם במיוחד את תרבותם של בתי הספר בישראל ואת מדיניותם , ששמה לה למטרה לאפיין אותם כבעלי ייחוד משלהם וכבעלי יכולת להציג אחריותיות ( Accountability ) להישגיהם הלימודיים של התלמידים , תוך אימוץ תפיסות חינוכיות עדכניות ושיטות ארגוניות ניהוליות חדשניות . הפרק השני בשער זה מוקדש אפוא להיוועצות בבית הספר ומתוארים בו בקצרה התמורות העוברות על החברה בכללותה , השינויים המתחוללים במערכות החינוך וההתפתחויות הנצפות בתיאוריות המנחות את אנשי מקצועות הסיוע . כל אלה מסבירים את המעבר מן הייעוץ הישיר לייעוץ העקיף באמצעות שיטת ההיוועצות . אין לתמוה על
|
|