|
|
עמוד:13
תוכנית לימודים שפותחה על ידו ועל ידי פרופסור ברויאר , תוך הדגשת היתרון היחסי של שימוש בסביבות למידה ממוחשבות . נעמי וקס מתארת במאמרה ממצאי מחקר בדבר הקשר בין שפת דיבור לבין תפיסת ילדים את הצמחים כיצורים חיים . מסתבר שבמחקר בין תרבותי , ילדים ישראליים מתקשים לראות בצמחים יצורים חיים בהשוואה לילדים אמריקאיים ויפניים . וקס מציעה שיש להתייחס למימד הלשוני בפיתוח חומרי למידה במדעים . דובה יעקבי מביאה במאמרה תוצאות מחקר המשווה למידה בשני סוגים של תוכניות לימודים . האחת מתבססת על הרצף הלוגי הנובע ממבנה הידע והאחרת בונה את הרצף הקוריקולרי על הרציונל של הארגון הפסיכולוגי ( מנקודת ראותו של הלומד . ( הנושא הנלמד היה פוטוסינתיזה , נשימה ושרשרת מזון . ממצאי המחקר מצביעים על שיפור ניכר שחל בהבנתם של תלמידי חטיבת הביניים במסגרת ארגון תוכנית הלימודים על בסיס המיפוי הפסיכולוגי , בהשוואה לחלופה . במאמרה של יהודית איזן מתועדים ממצאי מחקר שארגון תוכנית לימודים בנושא הפוטוסינתיזה התבסס בו על גישה חדשה להוראת מדעים , המבקשת להביא בחשבון את קשיי החשיבה של הלומדים . במחקר הושוו הישגי התלמידים שלמדו במבנה החדש של תוכנית הלימודים עם אלה שלמדו בתוכנית הפורמלית . ארגונה המחדש של התוכנית הניב הבנה טובה יותר של מושגי האקוסיסטמה והנשימה . לדעת החוקרת , ההתחשבות בידע האינטואיטיבי של התלמידים תרמה תרומה משמעותית ללמידה . המחקרים שהובאו בשער זה ממחישים את הגשר הנבנה כאן בין מחקר עיוני וקוגניטיבי לבין ההיבטים האמפיריים של תוכניות לימוד , דרכי הוראה ולמידה במדעים . השער הוב » ע » עוסק בחעון חברה וערכים . מאמרו של אליהו רוזנוב מביא את נקודת המבט הפילוסופית על מקורות הסמכות של המורה , אולם למעשה מעמיק בשאלות היסוד המעוגנות בהקשר החברתי של החינוך כולו . בניתוח תפיסת החינוך של אפלטון , מבחין רוזנוב בין מקור הסמכות המוחלט של המורה הפילוסוף בחברה האוטופית לבין מקור הסמכות המורשה בחברת החוק . אליבא דרוזנוב , דיואי ממשיך את המסורת האפלטונית בתפיסתו שהמורה מייצג את מוסדות החברה הדמוקרטית . הערעור המתמשך על היחסים בין סדר לחירות הוא שמשליך על משבר האמון בסמכות המורה ( ורשויות החוק , ( ואי אפשר להפריד בין המשבר החברתי למשבר החינוכי . יעל תמיר דנה באותה סוגיה , הפעם בהקשר של הפילוסופיה של המבנה החברתי . תמיר מציגה חמישה מודלים של הסדר החברתי : מדינת משפחה , כאשר המדינה היא היודעת מה נכון וטוב ; מדינת המשפחות , כאשר להורים הזכות לקבוע את אורח חייהם ; מדינת היחידים , שלילד היחיד יש בה הזכות לבנות את עולמו ; המדינה הדמוקרטית , המאפשרת למיעוט להתבטא , והמדינה הרב תרבותית , המאפשרת פלורליזם לקבוצות בתוכה . כאשר האמון נשבר באמת , אין המדע נראה כגורם מקדם , ריבוי הידע הוא נטל והרציונליות מוטלת בספק - המורה נתפס כסוכן פוליטי ומועד לכישלון ידוע מראש . מרדכי מירון מציג מחקר העוסק במהותו של הסטודנט הטוב . מנקודת המבט של הסגל האקדמי , התלמיד הטוב הוא אינטלקטואל בעל כושר אנליטי וביקורתי . לעומת זה , הסטודנטים רואים את התלמיד הטוב כשקדן וקונפורמי . הפער בין תפיסות אלה מוצע כנושא לבחינה ושיפור של ההוראה האקדמית . על רקע מיעוטם של מחקרי חינוך באקדמיה , נראה שמירון מאיר כאן היבט חשוב בחייה של האוניברסיטה .
|
|