|
|
עמוד:8
( חלקית גם מהגיל הרך ) ועד גילאי העלומים , בין עשרים לשלושים . בדיקה זו כוללת גם את תוצאות החינוך הקיבוצי , מבחינת הזיקה לקיבוץ ולחברה הישראלית בכלל , וכן גם השוואה בין החינוך הקיבוצי והלא קיבוצי . המאמרים שלהלן יפרטו לפיכך את מה שבין החינוך הקיבוצי לסביבתו על פני הגילאים השונים , תוך בדיקה של תוצרי החינוך הזה כחברי קיבוץ ובישראלים , ועל ידי הצגת המשתנים המרכיבים יחד את תמונת המצב המעודכנת . מאמרו הפותח של יובל דרור עוסק ב"גידול מסגרות 'החינוך המשותף . "' ב"מחקר על" המנתח את העיקר המצוי במחקרים שונים העוסקים בסוגיה זו . המאמר מסכם את גידולן ופתיחתן של מסגרות פורמליות ובלתי פורמליות אלה בטווח המקומי , האזורי והארצי : הקבוצה הגדלה ומוארכת הגיל ובית הילדים הרב קבוצתי ; חברת הילדים הגדלה במסגרות אזוריות שונות ; בית הספר האזורי הגדל , המקיף והאינטגרטיבי ; הקהילה ומערכת החינוך - גידול המעורבות הדו סיטרית בקיבוץ ובאיזור ; גידול המסגרות הארציות של תנועת הנוער ובתי הספר הקיבוציים וגיוונן . ב"חתך הרוחב , " הכותב ממפה את המשתנים הקובעים את גידול מסגרות החינוך הקיבוצי : טווח הגידול ; גידול על ידי שילוב עם אוכלוסיות אחרות ; גידול הזמן של המסגרות החינוכיות המשולבות באוכלוסיות אחרות ; גידול על ידי מעורבות דו סיטרית של מערכות החינוך והחברה בקהילה ; גידול מסגרות החינוך על ידי מגוון האוכלוסיות הלא קיבוציות הכלולות בהן , תקופת פעילותן בחיי המתחנך ומידת הדו סיטריות של קהילתן . אורה אביעזר ומרים רוזנטל עורכות '' השוואה בין מסגרות חינוך לגיל הרך בעיר ובקיבוץ . " אחרי סקירה היסטורית של הדמיון והשוני מראשית הקיבוץ ועד ימינו , החוקרות מציגות שלושה מרכיבים עיקריים של איכות הטיפול הקבוצתי : היחס המספרי בין מבוגרים וילדים , גודל הקבוצה והכישורים המקצועיים של המטפלות - נוסף לסביבה הפיסית , תוכנית הפעילות המתאימה לגיל ולרמת ההתפתחות של הילדים וקביעות הצוות החינוכי . המחקר הראשון שהן מציעות משווה את בתי הילדים הקיבוציים למעונות יום ולמשפחתונים עירוניים על פי מרכיבי האיכות המתוארים . המחקר השני משווה אימהות בעיר ובקיבוץ לגבי אמונותיהן ועטרותיהן על התפתחות הילדים ותפקידי המבוגרים והשפעותיהם . בדיון מצוין ההבדל הבסיסי בין שתי מערכות החינוך : זו העירונית נועדה להקל על אוכלוסיות נזקקות ולתת שירות למשפחות רבות ככל האפשר בעלות נמוכה ככל האפשר ; לעומתה , למערכת החינוך הקיבוצית תפקיד חברתי קהילתי , הילד נמצא במרכזה , והיא מחויבת באופן שוויוני לכל ילדי הקהילה . בין המסקנות הבולטות : "איכותו המיוחדת של החינוך הקיבוצי טמונה בהיותו מערכת כוללנית ,
|
|