|
|
עמוד:10
היומיום - לדוגמה , רישום פעולותיהם השוטפות והשגורות של תלמידים , מורים , בעלי תפקידים שונים ומנהלים בשיעורים , בהפסקות או בישיבות מורים - הם המובילים את החוקר אל חשיפת המשמעויות המזינות ומדרבנות את פעולתם של המשתתפים בבית הספר או בולמות ומונעות אותה . כמובן , משמעויות אלה עולות בתודעתו של החוקר לנוכח צפייתו במעשיו של הפועל , המשתתף באורח שגור בחיי בית הספר . הן טעונות לפיכך אישור או תיקוף , רצוי מפי הפועל עצמו ( וראה . ( Woods , 1986 השלמתם של מהלכים אלה , דהיינו , תיעוד מקיף ככל האפשר של חיי היומיום בזירה הנחקרת ועמידה על דפוסי פעולה נושאי משמעות ותיקופם , מביאה לידי הבנה כיצד הפועלים עצמם מקיימים את פרשנויותיהם ( או משנים אותן , ( ובתוקף כך את הסדריהם החברתיים . כזכור , האתנוגרפיה הפרשנית אינה אמורה לספק ידע של חוקיות וחוקים ( של חברה או של תרבות . ( עניין זה זר לה מתוקף "חלקיותה" המודעת ומשום ההבנה ה"טבועה" בה , שהסדרים חברתיים הם פריים המוסכם - ברמה זו או אחרת - של כוונותיהם ופעולותיהם ( המשתנות ) של בני אדם . אולם האתנוגרפיה מספקת שפע של ידע קרוב ואינטימי מ"עולם" נבחר , תוך שהוא מפורש על ידי החוקר כמכלול מהלכיו וטעם פעולותיו של עולם זה בזמן נתון . אי לכך , האתנוגרפיה היא ידידותית ומועילה למעצבי דרכם של בתי ספר וארגונים אחרים , הן ברמה של גיבוש מדיניות והן ככלי עזר נושא תובנה למנהלים ולמורים . המהלכים שפורטו כאן כמתודולוגיה פרשנית ונוספים להם בוצעו והושלמו בשלושת בתי הספר שחקרנו ; הכל כדי לעמוד על דרכי הפירוש והפעולה שנוקטים משתתפיהם , המבטיחות להם הצלחה בזירת החינוך ההטרוגני , השנויה מאז ומתמיד , ולא פחות מכך היום הזה , במחלוקת במקומותינו . אכן , העניין בהטרוגניות בחינוך הוא שעורר במידה רבה את היוזמה למחקר זה . ואף שאין באתנוגרפיות המובאות בהמשך כדי לטעון להצלחתו של החינוך ההטרוגני בכלל חטיבות הביניים ובתי הספר המקיפים , יש בהן כדי לומר שבתנאים שאנו מפרטים וכדומים להם , ניתן במפורש ליצור סביבות חינוך הטרוגניות , הנושאות עימן הצלחה
|
|