|
עמוד:9
מתודולוגיים , ובשלב מתקדם יותר לליבון פרשנויות שהעלינו לנוכח תופעות שנצפו במהלך החקירה . כמה מילים על מהותה של האתנוגרפיה והחקירה האתנוגרפיה שיושמה בעבודותינו , הנפוצה זה זמן רב בתחומי החינוך , החברה והתרבות . האתנוגרפיה הינה צפייה ישירה , בלתי אמצעית , מקפת ומפורטת בארגון או בחברה קטנת ממדים , המועלית או מדווחת בכתב . שיטת החקירה הופעלה לראשונה בתחומי האנתרופולוגיה החברתית , אך נפוצה והתקבלה במשך הזמן כשיטת חקירה בכלל מדעי החברה וההתנהגות . החקירה האתנוגרפית עושה שימוש נרחב בתצפית , לרבות תצפית משתתפת ומסתייעת בראיונות פנים אל פנים , במסמכים ובכל חומר רלוונטי , כתוב או אחר . גירץ ( 1990 ) כותב ב"פרשנות של תרבויות , " כי בהיותו שותף לאמונתו של מאקס ובר שהאדם הוא יצור האחוז ברשתות של משמעות שהוא עצמו טווה , הרי הוא , דהיינו , גירץ , רואה ברשתות אלה את " הוויית התרבות . " ניתוח התרבות ( המבוצע , למשל , באמצעות חקירה אתנוגרפית ) אינו מדע ניסויי - ממשיך גירץ - החותר להפקת חוקים וחוקיות , אלא מדע פרשני התר אחר משמעות . "מה שאני מחפש" - כותב גירץ - "הוא ביאור , חשיפת הפשר של ביטויים חברתיים , סתומים למראית עין " . החוקר האתנוגרף , בעל המכוונות הפרשנית , יזדהה בנקל עם הכללותיו של גירץ ועם כיווני הפעולה העולים מדבריו . האתנוגרפיה היא אכן תשקיף , או תיאור מפורט ומבואר של תרבות . לא של ה"תרבות , " אלא של "מגזר" מסוים , או של "מסגרת , " הגזורה מהמכלול הרחב של התרבות או סגורה בתוך עצמה בתוך מכלול זה . ארגונים הנוטים להקיף בני אדם בטיפול כוללני , כמו בתי חולים , בתי סוהר ואף בתי ספר , מדגימים את ההעדפה המעשית של אתנוגרפים לחקור "עולמות מחיה" הנישאים על מטווה עשיר של משמעויות . משמעויות שבני אדם נוטים לייחס לפעולותיהם - אם מתוך הרגל של יומיום ואם בתוך משא ומתן החותר לחידוש - משמשות , בסופו של דבר , כבסיס לפעולותיהם ההדדיות . תיעודם וחקירתם של מעשי
|
|