|
עמוד:12
בין שתי התכליות . מי שיעדיף את פיתוח האישיות , יתנה על ידה את מידת ההכנה לתפקוד חברתי מוצלח , ולהפך . כי מסתבר שרק עד גבול מסוים אפשר לראות חפיפה בין פיתוח אישיות יצירתית והכנה תפקודית . כאשר מגיעים לשלב שבו נבחנת היעילות , שהיא תנאי הן ליצירה והן לתפקוד נאות , נדרשת התמחות , והתמחות בכיוון אחד גורמת ויתור על שלמות בכיוון השני . ואז תעלה גם השאלה הנזכרת לעיל : מה ישפיע על בחירתו של היחיד בין הברירות הללו ? החינוך המסורתי עמד על קנה המידה של הנראה טוב ונאות לציבור כולו , ונטה , כאמור , לכפות את מסקנותיו על היחידים , על ידי הבניה של מסלולי חינוך מחייבים , ואילו החינוך החדש , היוצא מנקודת המוצא של היחיד , כשרונותיו , נטיותיו ורציותיו ומוסיף על כך את ההשקפה המדינית חוקתית שלפיה זכאי כל יחיד ל"הזדמנויות" שוות , נותן עדיפות לפיתוח האישיות האינדיבידואלית . לשם כך שוקדים מוסדות החינוך על תוכניות ומסלולי חינוך המאפשרים בחירה חופשית וסיפוק מירב המשאלות השונות שיחידים עשויים להעדיפן , אבל התכלית השנייה אינה נעלמת . היא מציגה את עצמה בשורה של "אילוצים" הפועלים דרך ההתנהגות החברתית הכללית על כל חניך . על ידי כך לא ניתן למנוע שהתוצאה תהיה שרוב החניכים יעדיפו מה שנראה כ"אילוץ , " או יותר נכון מה שצופן בחובו את הסיכוי להצלחה " חיצונית" מירבית . המתחנכים , או הוריהם , יצפו להכשרה תפקודית יוקרתית ויראו בה את פיתוח אישיותם , אמנם בלי שתהיה התאמה בין מה שנראה מבטיח ורב סיכויים לכל יחיד לבין מה שנחוץ לחברה בכלל . הכל ירצו מקצוע יוקרתי , אף על פי שצרכיה הממשיים של החברה הם מגוונים ומדורגים . כיצד אפשר יהיה , אפוא , לצאת ידי חובת בחירתם החופשית של כל היחידים יחד עם חובת ההתאמה לצרכים של החברה ? הפתרון המתגבש בדיעבד הוא : קביעה פורמלית של הישג לימודי מסוים שהציבור מסכים לראות בו עדות של הכנה תפקודית לצרכי החברה . כל יחיד שעבר את התהליך החינוכי , נבחן וקיבל תעודה , ייחשב כמי שקיבל הכנה לתפקודים חברתיים מסוימים , אף על פי שספק רב אם לפנינו הרבה יותר מפיקציה נוחה , המעניקה ליחידים הרבים הרגשה מדומה של שוויון ותביעה חזקה של זכויות . כלומר , התעודה נתפסת יותר כשטר התחייבות של הציבור הממוסד כלפי היחיד שהשקיע כך וכך שנות לימוד מאשר עדות מהימנה על היות היחיד מוכן לתפקידים הדרושים לחברה , ולאלה שיהיה עליו למלא בדיעבד , לרוב בניגוד לציפיותיו הראשונות .
|
|