|
|
עמוד:8
הסולידרי , החותר ל"אינטגרציה" חברתית לאומית , באתוס אינדיבידואליסטי , תחרותי ותוקפני . זהו המקור להחמרת בעיית "החינוך לערכים" ולהתפוררות הזהות החברתית תרבותית הקיבוצית והאישית הן בחברה הישראלית והן בבית הספר . מצד אחד הטילו עליו את התפקיד להתמודד עם התוצאות השליליות של המדיניות החברתית , ומצד שני שללו ממנו את הכלים החינוכיים הנחוצים לצורך זה , מפני שבעיקר הטילו עליו את מתן שירותי ההוראה להגשמת אותה מדיניות . אין להתפלא איפוא על תודעת המשבר הפושטת בחברה הישראלית כולה , ובעיקר בציבור המורים . כיום מוטלת בספק יכולתו של בית הספר להמשיך למלא את תפקידיו , יוגדרו כאשר יוגדרו . גם התהודה שעורר דו"ח ועדת שנהר מלמדת על התרחבות ההרגשה שנדרשת רי אוריינטציה דחופה , שתתבטא במעשים . הרגשת הדחיפות היא שעוררה אותי לקבץ את פרקי הגותי כסוגיות החינוך ולהביאם בפני ציבור המתעניינים בהן - בראש וראשונה המורים , המחנכים וההורים , שבעיית החינוך התרבותי של ילדיהם מדאיגה אותם - כמשנה סדורה . תקוותי שתהיה זו תרומה מועילה ליישום המלצות "ועדת שנהר . " כאמור , הדברים נכתבו כמסות עיוניות בתגובה על שאלות שעלו על סדר היום החינוכי במדינת ישראל , בהקשרים ובזמנים שונים והן נדפסו כל אחת בפני עצמה . לשם פרסומן במקובץ ערכתי וחיברתי אותן זו אל זו כפרקים הממשיכים רצף עיוני , אולם מובן מאליו שאי אפשר היה למנוע כמה מעברים לא רציפים מנושא לנושא ובייחוד כמה חזרות על נושאים ששבתי לדון בהם מזוויות הסתכלות שונות בכמה פרקים . ניתן היה להשמיט חלק מן החזרות אולם אי אפשר היה להשמיט את כולן , ראשית מפני שהדבר היה קוטע את רציפות הדיון בנושאים המיוחדים לכל פרק , ושנית מפני שהעיון באותם נושאים בהקשרים שונים העלה היבטים חדשים , חשובים לגופו של עניין , שלא ראוי היה לדעתי לוותר עליהם . מכל מקום , קורא שלא ימצא עניין בחזרות אלה יוכל לאתרן בנקל ולדלג עליהן . להלן המקורות שבהם ראו פרקי הספר אור לראשונה : פרק ראשון : "חינוך הומניסטי יהודי . " "כרם" ירושלים , . 1981 פרק שני : "מבני הדעת של המקצועות וגישה אחדותית בתכנון לימודים . " עורך משה זילברשטיין , משרד החינוך והתרבות , ירושלים , תשנ"א . פרק שלישי : מאמר בשם "אומה ותורותיה , " "כיוונים , " חוברת מס . , ( 39 ) 2
|
|