|
|
עמוד:11
למי ניתן לעזור ? המעמד היה קשה ביותר לשנינו . דיברנו זמן מה , וליתר דיוק , חלקנו זה על 'יו - ולאחר מכן נפלה דממה . אחרי רגעים אחרים קמה לאטה , ובלא מלה נוספת החלה יוצאת מן החדר . חנה עמדה על דעתה , שלא ניתן לעזור לה ; ואולם אני שמעתי כל הזמן כי אני הוא זה שאינו יכול לעזור לה , שכה מאכזב אותה . אחרי כנ ; לות הכול היא באה אלי , ובלא ספק סבלה ונזקקה לעזרה . בעלה של חנה נפטר פתאום לפני שנים אחרות , ומאז לא הייתה מסוגלת להמשיך ולחיות את חייה כמקודם . הם היו קרובים זה לזו , אך עצורים אפילו בינם לבין עצמם ומסתגרים כמעט כליל מפני העולם החיצוני . היא רצתה לדבר , לבכות , להוציא את הדברים מתוכה , אך לא יכלה ; לא ידעה כיצד . מעולם לא ידעה זאת . היא הבינה שהפכה את עצמה למבצר , אך כשעמדה בפני הצורך להחליט , העדיפה את חומותיו המגינות על פני כל חלופה אחרת שלמענה , כביכול , באה אלי . חנה לא האשימה אותי ואני לא חשתי אשמה . ואולם הרגשתי מרירות , עצב וריקנות . כשליוויתי אותה אל מחוץ לחדר לכשסגרתי את הדלת אחריה ידעתי כי אין די בתשוקתי לעזור ; מעולם לא היה די בזה , ועם זאת ... הצעתי דרכי טיפול שונות והיא דחתה את כולן . ואולי לא השתדלתי די . היא רמזה שהיא מהפשח ידיד , לא איש מקצוע . דימיתי כי אני נוהג בטקט ובידידות , אבל ... יכולתי לחוש כיצר צערי הופך לכעס . האם ניסיתי לגלם תפקיר של אלוהים ? ידעתי שאיני יכול לעזור לכל אחד , וכי אין אדם במקצועות הסיוע שיכול לעזור תמיד ; 1 . סיוע חנה אמרה : "לא הייתי צריכה לבוא . איני יכולה לשתף אותך במה שעובר עלי . בעצמי איני מעיזה להתבונן פנימה . הגרוע שברבר הוא כי ברור לי שאני זקוקה לעזרה , אבל איני יודעת היכן לחפשה , אף איני יודעת אם היא קיימת . " מירה אמרה ; "איני רוצה להמשיך להיות כפי שאני . כבר למעלה מעשרים שנה איני מרוצה מעצמי . אני חייבת לדבר על הדברים ולגלות דרכים חדשות . אני מקווה מאוד שתוכל לעזור לי . "
|
|