|
|
עמוד:10
האפשרות היחידה אחרי הכישלונות של כל המחויבויות האחרות . " בצרפת , ששם התקווה הרקיעה שחקים , הנפילה היתה התלולה ביותר ... הגדה השמאלית היתה מוכנה לניטשה ... מתברר שהפ"מ יותר משהוא עוסק בבעיות העולם , הנו ביטוי של תחושת הקץ של דור מסוים . " הלך הרוח הפ"מ , כתב מרשל ברמן , הוא "הביטוי העצמי של אנשים שאבדה להם התקווה לשנות את עולמנו שינוי של ממש . " מעניין כיצד ךריךה עצמו , ממאוכזבי 1968 ומהבולטים שברדיקלים של הפ"מ , חווה את אירועי אותה שנה . בריאיון שנערך עמו ב , 1995 על השאלה מה היתה בשבילו , 1968 ענה , בין היתר : עלתה , בלי ספק , המודעות לאופי המלאכותי של מוסדות החברה . כמובן , לא חיכינו ל 1968 כדי לדעת זאת , אולם האירועים עזרו לפתח מודעות יותר ממשית ויותר יעילה לעובדה זו , שכן ברור שמוסדות היסטוריים ולא טבעיים אלה שוב לא פעלו . ברגיל , מה שחושף את האופן שבו פועלת מכונה היא שבירתה . לפיכך , כיוון שמוסדות אלה לא פעלו , שוב חדלו לראותם כלגיטימיים ומיוסדים על צדק . לכך יש להוסיף את העובדה שאמצעי התקשורת ואתם כל התרבות עברו תהליך של מוטאציה של ממש , אפילו בעצם יצירת ה'אירוע' של . 1968 הדבר פתח פתח לשאלות שונות בדבר הלגיטימיות והמקור של העצמות הקיימות - עונשים , הערכה , פרסום , תקשורת , וכר " . מקור אחר של השפעה על הפילוסופיה הפ"מ היתה ההתפתחות בתחום הביקורת הספרותית המודרנית , שבהשפעתה , כותב שפירו : אינטלקטואלים התחילו להתייחם בלעג לכל טענה שהאדם מסוגל באמת לדעת או לומר מה הוא חושב , ולרעיון שייתכן בכלל משהו מעבר לסדרה של סיפורים ( narratives ) המסופרים מהפרספקטיבה הפנימית , ההיסטורית , התרבותית , והלינגוויסטית של מספר הסיפור . כבר ב 1967 הכריז הסופר הצרפתי רולן בארת ( Roland Barthes )
|
|