|
|
עמוד:1
הקדמה ספר זה מצטרף לשורה ארוכה של מחקרים , שעניינם תולדות התנועה הקיבוצית . ראשיתו בחיבור : "מקיבוץ למפלגה : השומר הצעיר והקיבק המאוחד , . " 1948-1936 היתה זו עבודה לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה , בהנחייתו של פרופסור יוסף גורני , שהוגשה ב 1985 לסנאט של אוניברסיטת תל אביב . החיבור המקורי הורחב ונערך מחדש לקראת הופעתו בדפוס . נושא הדיון לא השתנה — מעורבותה של התנועה הקיבוצית בפוליטיקה היישובית . זהו נושא ספציפי ומוגדר , אך תוך כדי העלאתו מגנזי העבר קיבל הסיפור ההיסטורי ממדים נרחבים יותר . ככל שהתקרבתי יותר אל הממשות החיה של המציאות היישובית , ובמידה שהצלחתי להבין טוב יותר את מקומו ואת תפקידו של הקיבוץ בעיצוב מציאות זו , כן נפרצו תחומיו הצרים של הנושא . בסיכומו של דבר , מגלם הספר פרשה מורכבת וסבוכה של יחסי גומלין בין שתי חברות , בעצם תהליך התהוותן : החברה היישובית החדשה והאוטופיה , המתגשמת בחברה הקיבוצית . ההיסטוריה של התנועה הקיבוצית נכתבת מימיה הראשונים של הקבוצה , ובמהלך הזמן שחלף מאז , חלו בה תמורות רבות . במשך שנים רבות , ניכרה בכתיבת תולדות הקבוצה והקיבוץ , נימה אפולוגטית , שהתבטאה בנטייה לפאר ולרומם את המפעל הקיבוצי . אולם , החל משנות השבעים , הסתמנו מגמות חדשות בכתיבת תולדות הציונות , היישוב והמדינה . המחקר ההיסטורי החדש שאף לדיוק , לביקורת מקורות קפדנית , וליחס אובייקטיבי , עד כמה שאפשר , אל העבר הקרוב . טובי החוקרים השקיעו מאמצים רבים בביקורת המקורות וביצירת תשתית מחקרית יציבה לכתיבת ההיסטוריה הישראלית בת זמננו . בהשפעת המגמות החדשות בהיסטוריוגרפיה הישראלית חל מפנה מכריע בחקר תולדות הקיבוץ . המחקרים החדשים של חוקרי הקיבוץ נסמכים על חומר ארכיוני עשיר ועל שפע של כתבים ופרסומים , שנתפרסמו בדפוס במשך קיומה של התנועה הקיבוצית . רוב החוקרים השתחררו ממגמתיות ומאפולוגטיקה , וגם מהשאיפה הכפייתית להרוס ולנתץ את ערכי העבר . בהיסטוריוגרפיה הקיבוצית ניכרת היום מגמה לאובייקטיביות ולראייה שקולה ומאוזנת של העבר . למגמה זו שותפים רוב החוקרים , וביניהם מצויים גם היסטוריונים , שחברותם בקיבוץ הביאה אותם להתעניינות מיוחדת בעבר של תנועתם . אני עצמי , הנני חבר קיבק , ומנסיוני האישי ידועה לי בעייתם המיוחדת של חוקרים אלה . יתרונם נובע מיכולתם הטבעית לחדור לנבכי המציאות הקיבוצית , אך קירבתם לנושא הנחקר עלולה גס להכשילם . כמוני , רובם מודעים היטב למגבלות החלות על כל היסטוריון , המנסה להתמודד עם חומר היסטורי טעון מטען רגשי ואידאי , הקרוב לו אישית . בראשית ימיה של התנועה הקיבוצית שרר בתוכה יחס אמביוואלנטי לפוליטיקה ולפעילות מפלגתית . ואולם בהמשך הזמן החל תהליך גובר והולך של פוליטיזציה . תהליך זה העמיק עד כדי כך , שהפוליטיקה הפכה למרכיב בלתי נפרד של ההוויה
|
|