|
עמוד:10
שיזדקק לפגישה בלתי אמצעית עם החברה הפזיזה , הרעשנית , המרדנית והבלתי ממושמעת , שעבדה הנרצע כל מי שאיננו רוצה להיות רודן לה . כל אחד מחברה זו מסוגל להקדיר יום יום את החיים כל כך' שכל הנשארים יחד לא יצליחו להבהירם . לשם מה מרגיזים אותו בהזיות מדעיות נשגבות ן אידיאלים נעלים , ואילו הוא עכשיו שכיר יוט מקופח וכזה עליו להישאר גם בעתיד . והקשים נאלץ הוא להחליט על דעת עצמו , כפי הבנתו , אפשרויותיו — ומה שחשוב ביותר — בהתאם ליכלתו . — זה יפה להלכה' — הריהו מנחם את עצמי בצער . מרגיש המחנך טינה בלבו למחבר , שהלה בשבתו בשלנה בחדרו על יד שולחךכתיבה נוח' מכתיב הוראות , מבלי . 5 מרגיש הוא שההתלהבות שהביא עמו לעבודה הולכת ודועכת' בלי שתשפיע עליה הטפת המוסר של הזולת . — בעבר שמח היה , כשעלה בו הרעיון לערוך משחק' להכין הפתעה לילדים . הוא שאף להכניס לחיים החדגנניים , האפורים של הפנימיה רוח חדשה' חדנת חיים . ועכשיו הרי הוא מרוצה , כשהוא רושם באפס תקנה : הכל כשהיה . אם אף אחד מהילדים לא הקיא , לא ניפץ שמשה' לא קיבל נזיפה חמורה , הוא אומר' שהיום עבר ללא תקלות . הוא מאבד את מרצו : לתקלות פעוטות איננו שם לב כמעט , משתדל הוא פחות לראות , פחות לדעת , רק את ההכרחי ביותר . מאבד את היזמה ; בעבר אם קיבל סוכריית , כלי משחק' — כבר היתה לו תכנית מן המוכן , איך לנצל את
|
|