פתח דבר

עמוד:ז

פתח דבר יהושע פראוור , איש רב תחומים , מילא בחייו כמה תפקידים 1 פוליטיקאי אקדמי שסייע להקים אחת מן הקהילות האקדמיות היוקרתיות ביותר בעולם ; מורה אוניברסיטאי שהיה הארכיטקט הראשי בבניית מעמדה של ישראל כניצבת בחזית המחקר על מסעי הצלב ן והיסטוריון מן השורה הראשונה , ששינה את תחום המחקר שבו עסק מן הקצה אל הקצה . "ממלכת ירושלים" הצטיירה תמיד כתופעה אקזוטית מעוררת סקרנות , יישוב של מיעוט מערבי בסביבה זרה , אשר הרעיונות והמבנים הפוליטיים של מתיישביו הראשונים התאבנו . כך כעבור כמאה וחמישים שנה , כאשר צאצאיהם כתבו ספרים בתורת המשפט , הם תיארו לכאורה שיטת ממשל קדומה שלא התפתחה מעולם מעבר לצורה הפשוטה שהוצגה בה לראשונה , קוריוז שנמחק — ובצדק — על ידי הממלוכים , מכיוון שהתאפיין רק בחולשתו ובמריבות בין הקהילות הדתיות והמסחריות האנוכיות והחזקות ששלטו בו . פראוור , ובךזמנו הצרפתי ז'אן רישאר , ( Jean Richard ) ביטלו תפיסה זאת . פראוור חזר אל החוקים עצמם , ניתח בקפידה את המסמכים שנותרו במספר לא מבוטל , והוכיח שהמשפטנים של המאה השלוש עשרה , שכתבו מסות שהיו פוליטיות לא פחות מאשר משפטיות , לא תיארו את המציאות אלא את הממשל אליו הם שאפו . פראוור הראה שההתפתחות הפוליטית בממלכת ירושלים הייתה דינמית ולא סטטית , ובהתאם לרוח הזמן . כן הוכיח עד כמה אפשר לחשוף את ההיסטוריה הכלכלית של ארץ ישראל הצלבנית באמצעות מחקר קפדני של המקורות . דבר זה נגע גם לעניין אחר שעסק בו : הבנת הממלכה בהתיישבות קולוניאליסטית . הישגיו של פראוור כהיסטוריון היו עצומים , בהתחשב בעובדה שהחל את עבודתו על החוקה של ירושלים בזמן שלא היה בישראל אף לא עותק אחד מן הלוח החיוני של מגילות היסוד של הממלכה שפורסם על ידי ריינהולד רוהריכט . ( Rohricht Reinhold ) ההיסטוריון סמייל ( R . C . Smail ) מקיימברידג' הוא שמסר לפראוור באדיבותו את העותק שהיה בידו . פראוור היה אמן המאמר האקדמי . היה לו שכל מבריק , מקורי ובעל דמיון , וכמעט כל פסקה שכתב הצטיינה בשפע של רעיונות . רעיונות אחדים היו טובים מאחרים , כמובן , אך הקורא חש שהוא מובל בדהרה למסע מרגש דרך נוף שנצפה באור חדש לחלוטין . אני עצמי התחלתי במחקר ב 1960 בעקבות מאמריו החדשניים של פראוור , ואין מילים בפי להבהיר את ההתרגשות שאחזה בהיסטוריונים צעירים כמוני למקרא דבריו . פרסומיו המוקדמים של פראוור בשנות הארבעים היו בנושא היהודים , והוא חזר לנושא זה בשנות חייו האחרונות , כאשר למרות בריאותו הרופפת כתב ספר זה ,

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר