|
|
עמוד:4
תבעו הצרפתים את כל סוריה וארץ ישראל , ארצות שקיימת בהן מסורת של השפעה צרפתית , אך במהלך המשא ומתן הם נסוגו מתביעתם זו . בהסכם הסופי , הידוע בשם כי הסכם סייקס פיקו ( מאי , ( 1916 נקבע בא ^ ישראל ייכון משטר בינלאומי , וזאת בעצה אחת עם שאר בעלות הברית ועם השריף של מכה . עם זה הובטח , שערי החוף חיפה ועכו יועמדו תחת שלטון בריטי , לשם הגנה על תעלת סואץ ולהבטחת דרכי התחבורה לעיראק , שבחלקה הגדול היתה אמורה להיות תחת השפעה בריטית . ההסכם היה פשרה בין המשאלות של שתי המעצמות , אבל בחוגים מדיניים בבריטניה היו רבים שסברו שההסכם גרוע , שכן הבריטים נאלצו לוותר על אינטרסים חיוניים , כמו השליטה על אזור מוסול בצפון עיראק . ההסכם היה סודי , ובדיעבד היה הדבר נוח לבריטים , שכן סודיותו של ההסכם הקלה על שינויו בבוא הזמן . בינם לבין עצמם לא השלימו הבריטים עם הסכם סייקס פיקו , ושינויו היה אמנם אחת המטרות של הדיפלומאטית הבריטית לגבי המזרח התיכון . אולם השעה לכך הגיעה רק אחרי המלחמה , כאשר נשתנו הדברים עם מתן הצהרת בלפת ועם כיבוש ארץ ישראל בידי צבאות בריטניה . [ ב ] על הצהרת בלפור כבר נכתבה ספרות היסטורית רחבה , והמהלכים המדיניים שקדמו לה ידועים בכללם ולפרטיהם ; כאן נעמוד רק על שאלת המניעים להצהרה זו ומשמעויותיה . מה היו הגורמים שהניעו את קאבינט המלחמה הבריטי לפרסם הצהרה לטובת הציונות ? מבחינת סדר הזמנים , הגורם הראשון שהעלה את העניין הציוני קשור למלחמה ולמאמץ לקרב את היהודים בארצות הברית , שהיתה נייטראלית באותה עת , אל בעלות הברית . הרעיון בדבר הצהרה פרו ציונית כדי ללכד את היהודים מסביב למעצמות ההסכמה עלה , כנראה , לראשונה ב . 1915 אמנם בעת שניתנה ההצהרה כבר היתה אמריקה במלחמה לצידן של מעצמות אלה , אולם הצורך בהצהרה כזאת נשאר 4 על הסכם סייקס פיקו ראה נוואקיווי , עמ' 44-25 ( נוסח ההסכם — עמ' ;( 263-261 אסקו א , עמ' . 63-59 5 לביקורת על הסכם סייקס פיקו ראה Middle Eastern Studies , London 1970 , pp . 26-30 E . Kedourie , The Chatham House Versionand other ( להלן : כדורי , בית ח'טם : f inb ) 'The Balfour Declaration and its Makers ' , Middle Eastern Studies , VI ( 1970 ) , p . 54 M . Verete ' , ;( ורטה , הצהרת בלפור . ( 6 המונוגראפיה המקיפה הראשונה היא מאת נ"מ גלבר , הצהרת בלפור ותולדותיה , ירושלים תרצ"ט . הבסיס התיעודי של החיבור הוא צר , שכן לרשות המחבר עמדו בעיקר תעודות ציוניות . מקיף יותר חיבורו של ל' שטיין , מסד למדינת ישראל , תולדותיה של הצהרת בלפור , ירושלים ותל אביב . 1962 שטיין בודק בקפדנות את העדויות השונות , אולם אין הוא מגיע למסקנות ( לביקורת חיבוריהם של גלכר ושטיין ראה ורטה , הצהרת בלפור , עמ' . ( 49 דיון מקיף על ההצהרה ונסיבותיה ההיסטוריות , על יסוד חומר ארכיוני בריטי , מובא בספרו של פרידמן , שאלת ארץ ישראל , פרקים . 18-13 לעדות בת הזמן על השתלשלות הדברים בקשר להצהרה ראה ש' טולקובסקי , יומן ציוני מדיני , 1919-1915 ירושלים תשמ"א ; וראה עוד Balfour Declaration , London 1968 J . Kimche , The Unromantics . The Great Powers and the ( להלן : קמחי . ( 7 ורטה , הצהרת בלפור , עמ' . 70
|
|