|
|
עמוד:5
קיים ועומד נוכח החשש לצעד תורכי-גרמני פרו ציוני , שהיה אמור להעמיד את היהודים לצידן של מעצמות המרכז : גרמניה ובעלות בריתה . יתר על כן דווקא ב , 1917 לאחר המהפכה ברוסיה , היתה חשיבות רבה לצעד פרו ציוני מצד מעצמות ההסכמה , כדי להניע את יהודי רוסיה לתמוך בהמשך ההשתתפות במלחמה ולנקוט עמדה נגד שלום נפרד עם גרמניה ( שיהודים היו בין המטיפים לו . ( דבר זה ניתן להשיג , כך סברו באותם הימים , על ידי צעד פוליטי , שיקשור את הגשמת השאיפות הציוניות בארץ ישראל בנצחונן של מעצמות ההסכמה . גורם שני , והוא שהכריע אצל הבריטים , קשור בחתירתם לשליטה בא ^ ישראל , וזאת לא היה אפשר להשיג אלא על ידי רוויזיה של הסכם סייקס-פיקו . מדיניות פרו ציונית היתה עשויה לקדם צעד כזה ומבחינה זו תמיכה בציונות היתה בגדר אינטרס בריטי . מודעות לחשיבותה המדינית של הציונות היתה קיימת בשלביה הראשונים כבר במארס , 1916 וסמוך לכך באה היוזמה למגעים עם הציונים . לאחר משא ומתן ממושך פירסמה הממשלה בנובמבר 1917 את ההצהרה הפרו ציונית . מתוך ממצאי המחקר החדש עולה בבירור , כי התחייבותה של בריטניה לציונות ניתנה לאחר שיקול מדוקדק ועיון זהיר , ולפיהם התחייבות כזאת היתה לטובת האינטרס הבריטי . י עם זה אין לשלול קיומו של מניע אידיאי בין מניעי ההצהרה . רעיון שיבת היהודים לארצם היה , כידוע , מקובל בחוגים פרוטסטאנטיים באנגליה עוד מן המאה התשע עשרה , ואין לומר שהרעיון הזה נעלם עתה כליל . ואמנם ההיבט האידיאי הוא שנתן כוח חיים להצהרה גם לאחר שנשתנו התנאים הפוליטיים . הצהרת בלפור נרשמה בהיסטוריה על שמו של שר החוץ בלפור , אבל לאמיתו של דבר חלקו בפעולה שקדמה להצהרה לא היה גדול ; חלקו של ראש הממשלה לויד ג'ורג' היה גדול יותר . בין הדיפלומאטים שפעלו למען ההצהרה תופס מקום ראשון במעלה מארק סייקס . הוא היה משוכנע כבר בראשית המלחמה שא - ^ ישראל נחוצה של לקיסרות הבריטית , גם התרשם מעוצמתה הציונות . א - ^ ישראל בריטית psi ישראל ציונית היו בעיניו תוכניות משלימות זו את זו " . מבחינה זו ניתן לראות בסייקס 8 פרידמן , שאלת אדץ 72 " - אל , עמ' ; 286 קמחי , עמ' , 4-3 וכן פרק . 2 בלפור הביע חששות בעניין זה בעת הדיון על ההצהרה בקאכינט באוקטובר 1917 ( ורטה , הצהרת בלפור , עמ' , 63 עמ' , 75 הערה 9 . ( 17 פרידמן , שאלת ארץ-ישראל , עמ' ; 288-287 דבורה ברזילי , 'לתולדות הצהרת בלפור , ' ציון , לג ( תשכ"ח , ( עמ' 200-199 , 194 ( להלן : ברזילי 10 . ( ורטה , הצהרת בלפור , עמ' ; 64 , 50 קמחי , עמ' . 43 11 פרידמן , שאלת ארץ ישראל , עמ' ; 291 ברזילי , עמ' ; 198-197 קמחי , שם . F . Kobler , The Vision was there . A History of the British Movement for the 12 1956 13 Restoration of Jews to Palestine , London 1956 ורטה , הצהרת בלפור , עמ' 14 . 50 פרידמן , שאלת ארץ ישראל , עמ' ; 285-284 ורטה , הצהרת בלפור , עמ' ; 66 ברזילי , עמ' E . Kedourie , 'Sir Mark Sykes and Palestine 1915-1916 ' , Middle Eastern Studies , VI 15 . 195 343 ( 1970 ) , p . 343
|
|