|
|
עמוד:2
זה גם עם שר האוצר לויד ג'ורג' וחברים אחרים בממשלה . תוצאות השיחות האלה עם עמיתיו השרים עודדו אותו להמשיך במהלכו , וכעבור שבועות אחדים הגיש תזכיר לקאבינט שכותרתו 'עתידה של ארץ ישראל . ' סמואל הציע בתזכיר זה , שבריטניה תספח את ארץ ישראל , שיהיה אפשר ליישב בה 4-3 מיליון יהודים מאירופה . התזכיר הועבר גם אל ראש הממשלה אסקווית , ( Herbert Asquith ) אך תגובתו היתה מסויגת ; הוא נרתע מן האחריות הנוספת שהגשמת תוכנית כזאת היתה עשויה להטיל על בריטניה . מכל מקום , סמואל המשיך לדון בנושא עם אישי מדינה , עם ראשי הקיבוץ היהודי ועם מנהיגים ציונים . בעיקרו של דבר , פעילותו זו היתה בגדר גישושים ראשונים , שכן באותם הימים של שלהי 1914 וראשית 1915 לא היו התנאים המדיניים כשרים עדיין להכרעה בשאלה חשובה כמו שאלת עתיד ארץ ישראל . אולם ליוזמה ראשונית זו של סמואל היתה חשיבות , משום שכבר בשלב התחלתי זה של הדיון בשאלת ארץ ישראל נתקשר העניין באפשרות של הקמת מדינה יהודית . לימים , כאשר השאלה תעלה על הפרק באורח ממשי יותר , תוכר חשיבותה של יוזמה זו . אבל לפי שעה לא ראתה התפיסה הבריטית הכוללת לגבי עתיד הקיסרות העות'מאנית צורך חיוני בשליטה על pxישראל . כך עולה מתוך המסקנות של ועדה בין משרדית , ועדת דה בונסן , ( Bunsen De- ) שהוקמה באפריל 1915 לבדיקת משאלותיה הטריטוריאליות של בריטניה , אם תפורק הקיסרות העות'מאנית . הוועדה הציעה , שגורלה של ארץ ישראל יוכרע במשא ומתן בינלאומי בהשתתפות המעצמות הלוחמות והנייטראליות . אמנם בריטניה היתה מודעת לחשיבותה האסטראטגית של ארץ-ישדאל , אולם העדיפה לוותר על השליטה עליה , וזאת במידה רבה כדי לסכל שאיפות צרפתיות לגבי ארץ ישראל וסוריה . המשמעות העקרונית של מסקנות ועדת דה בונסן היתה בכך , שבריטניה באה להכרה שהתפוררותה של הקיסרות העות'מאנית היא אפשרות ריאלית . הכרה זו נתחזקה בחודשים שלאחר מכן , והיתה נקודת מוצא למערכת מורכבת של דיונים ומשא ומתן דיפלומאטי , שתכליתם להגיע להסדרים מוסכמים בדבר עתידן של ארצות האזור ותחימת שטחי השפעה של המעצמות בעלות הברית . במסגרת המהלכים הפוליטיים שנעשו ברוח זו בשנים 1916-1915 חשובים בייחוד המשא ומתן עם הערבים בדבר עצמאותם לעתיד , וההסכם בין הבריטים לצרפתים בדבר חלוקת שטחי השפעה באזור . העניין של חסות בריטית אפשרית על עצמאות הערבים , תמורת התקוממות נגד התורכים , עלתה על הפרק כבר בראשית המלחמה . ביולי 1915 החל משא ומתן בעניין זה בין השריף חוסיין ממכה , השליט של חיג'אז שהיתה תחת ריבונות תורכית , לבין הנציב העליון הבריטי במצרים סר הנרי מק מהון . ( Mc-Mahon ) המשא ומתן נערך בדרך של חליפת מכתבים בין השניים , בתקופת יולי -1915מארס . 1916 חוסיין דרש שבריטניה תכיר בעצמאות הערבים באזור הכולל את חצי האי ערב , סוריה , אדץ-ישראל , עבר הירדן ועיראק . אך הבריטים לא היו נכונים לתת התחייבות J . Nevakivi , Britain , France and the Arab Middle East 1914-I 920 , London 1969 , p . 22 2 ( להלן : נוואקיווי . (
|
|