|
|
עמוד:329
לבם של המוסלמים , שבכיפת הסלע לא הסתפקו בכיסוי הקירות הפנימיים בפסיפסים , אלא ציפו בהם אף את הקירות החיצוניים . מאחר שחומר זה של קוביות הזכוכית הנו עךין , ופסיפסי הקיר לא יכלו לעמוד כפני פגעי הזמן והטבע , הם אבדו לחלוטין . על פסיפסי הזכוכית שקישטו את החזית של כיפת הסלע אנו יודעים מן המקורות ההיסטוריים , המספרים כי עד למאה הט"ו עדיין היו חלקים מחזית המבנה מצופים בפסיפסים , אם כי הם היו פגומים . שרידים של פסיפס זכוכית מתחת לציפוי של אריחי הקרמיקה המאוחרים נתגלו בשעת שיפוצים , בסוף המאה הי"ט " . בתוך קמרון הכניסה המזרחית של כיפת הסלע מצויות עקבות פסיפסי הקיר , שעיטרו את המבנה בחוץ למן המאה הד . בכיפת הסלע מצויות , כאמור , מספר מערכות פסיפסים . ניתן לחלק אותן בעיקר בהתאם להתפרסותן על פני המבנה . למרות שבמבט ראשון נראים כל הפסיפסים כמעוטרים כדגמים צמחיים , הרי שקיימת ייחודיות של דגמים קישוטיים , שמקומם יכירם במערכת מסוימת ולא באחרת . על גבי מערכת הקשתות של מתומן הביניים מצויות שלוש קבוצות נבדלות של פסיפסים , האחת על פני מערכת הקשתות החיצונית , השנייה על צדה הפנימי של מערכת קשתות זו , והשלישית בתוך כל אחת מן הקשתות . קבוצות פסיפסים אלה הנן גם , קרוב לוודאי , הקבוצות שנשתמרו בצורה הטובה ביותר , ושנפגעו פחות מן האחרות . הקומפוזיציה של הצד החיצון של מתומן הביניים מבוססת על דגם צמחי , דמוי עץ עשיר ומורכב , הממוקם בין שתי קשתות ומתפרס לעבר העץ הבא . גם כאשר הנושא הוא פשוט לכאורה , הרי כל אחד מן הדגמים הללו נבדל במספר גדול של פרטים , מבלי שתהיה חזרה עיוורת לכל אורך המערכת המקיפה את הקשתות . הצבעוניות של הדגמים הללו מבוססת , כאמור , בעיקר על שלושת הצבעים הבסיסיים ו כחול , ירוק וזהב , ולכל אחד מן הצבעים הללו ישנו מספר גדול של גוני משנה " . אפילו הרקע הזהוב אינו אחיד , ואינו הופך למשטח זהב אטום אלא לרקע זהב עמוק . לצבעים אלה נוספים לעתים צבעים אחרים , כגון אדום , חום או אף לבן , ואף להם יש גוני משנה , אך אין הם בעלי אותו משקל , ועיקר השימוש הוא בשלושת הצבעים הנזכרים . בכל הפסיפסים הללו , שבהם הדגמים הצמחיים הנם במידה רבה דמיוניים , בולטת ההשפעה העמוקה של דגמים השאובים מן המורשת המזרחית , בעיקר מן האמנות הסאסאנית . עובדה זו משמעותית כשלעצמה , אלא שיש לזכור כי באותו מבנה מצויות קבוצות פסיפסים אחרות , שבהן בולטת דווקא המסורת הקלאסית הלניסטית ביזאנטית , כפי שנראה להלן . מעל למשטח צבעוני זה קיימת רצועה צרה , שבה נקבעה כתובת , אף היא בפסיפסי זכוכית . צבעה זהב על גבי רקע ירוק , והיא מקיפה את כל מתומן הביניים . אורכה למעלה ממאתיים מטר ( משני צדי מתומן הביניים , ( ומופיעים בה בעיקר פסוקי קראן . 4 ג ברצועה זו מצויה גם העדות ההיסטורית ארכיאולוגית הנדירה של תאריך המבנה . אף על גבי צדו הפנימי של מתומן הביניים מופיעים דגמים צמחיים שונים , בעיקר לא נאטוראליסטיים . בדגמים אלה שזור מבחר נדיר של תכשיטים , ובולטים בהם בייחוד כתרים , עטרות , רבידים , צמידים ותליונים . התכשיטים עשויים בשלל צבעים , כצבעי האבנים היקרות המשובצות בהן בדרך כלל ; הזכוכית מקנה לפסיפס ברק ונצנוץ . העושר שבתכשיטים מודגש על ידי יחידות גדולות " קרסוול , עמי ? ' ?' . 80 שם , עמי . 78 " ואן ברשם , בתוך . קרסוול , עמי 4 . 309 י ואן ברשם , עמי . 228
|
|