|
|
עמוד:300
חורבנה על ידי נבוכדנצאר , בניית בית המקדש בימי כורש , חורבנה שנית בידי הרומאים , עליית הנצרות וקביעת כנסיית הקבר כמקום הקדוש ביותר במקום הר הבית . " אחרי פרקים היסטוריים אלה , הגדושים ידיעות מהתנ"ך ומהאגדות היהודיות , הופיעו הפרקים על ירושלים באסלאם : הנביא מחמד מנבא את כיבוש העיר ; "' כיבוש העיר בימי עמר בן אלח'טאב ; עבד אלמלכ בונה את כיפת הסלע ; " רשימת המקומות שרצוי לבקר בהם ומה יש לומר בכל מקום ומקום . " מכאן ואילך מופיעים פרקים על שבחי ירושלים בכלל , ומסגד אלאקצא וכיפת הסלע בפרט , התפקיד שתמלא העיר באחרית הימים , אגדות יהודיות ונוצריות הקשורות בה , פסוקים מהתנ"ך " 5 ומהברית החדשה , תפילות המזכירות פיוטים יהודיים , " ציון פסוקי קראן שהפרשנות קשרה אותם עם ירושלים , וכדומה . חיבורו של אבו אלקאסם עלי בן אלחסן , הידוע בשם אבן עסאכר ( מת בשנת , ( 1175 שבחי ירושלים ( פצאאל בית אלמקדס ) אבד , " ולכן קשה לדעת מהי תרומתו לספרות זו . לאור עבודתו הקומפילאטורית העצומה ( תאריח' דמשק , ( סביר להניח שהוא קיבץ בחיבורו זה את מרבית החומר הידוע עד ימיו , אם לא כולו . בנו אלקאסם , הידוע בכינויו בהא אלךין אבן עסאכר ( מת בשנת , ( 1203 השאיר חיבור בשם הקובץ הממצה על שבחי המסגד הקיצון ( אלג'אמע אלמסתקצא פי פצאאל אלמסג'ד אלאקצא 1 . ( באחד הקיצורים של חיבור זה ( בשם רסאלה פי פצאאל בית אלמקךס — " 9 איגרת בשבחי בית אלמקדס ) מדגיש המחבר , כי את עיקר החומר הוא לקח מהחיבור המקורי ומיעוטו מחיבורו של אבו אלמעאלי . בחיבור מקוצר זה נקט המחבר בשיטה חדשה , שרבים חיקו 110 דפים 4 א17- א . 111 דף 17 א-ב . 112 דפים 17 ב23- ב ; פרק זה שימש נושא למאמר יסודי של בוסה . ראה : כוסה , קדושת ירושלים , בעיקר עמ' . 450-443 מסקנתו באשר לכיבוש ירושלים היא , שעמר בן אלח'טאב נקבע ככובש ירושלים נוכח עליית מעמדה באסלאם . המחבר כתב מאמר נוסף שטרם פורסם על ירושלים באסלאם , ובו הוא מעלה סברה , שעמר בן אלח'טאב לא ביקר בירושלים . הוא הגיע למסקנה זו על סמך חומר ממקורות ערביים ולא ערביים . ראה : בוסה , ירושלים באסלאם . 113 דפים 23 ב26- א . ' 14 דפים 26 א32- א . א' אשתור סבור שהמדריכים שחוברו על ידי הנוצרים להדרכת עולי הרגל השפיעו על המוסלמים והביאום לחקותם . ראה : א' אשתור , 'ספר ערבי על "שבחי ירושלים" , ' תרביץ , ל ( תשכ"א , ( עמ' ; 214-209 אשתור , עמ' . 75-71 אשתור התייחס לחיבור מהמאה הט"ז , בעוד שכאן יש לנו עניין עם חיבור מהמאה הי"א הנותן תדריך לא פחות מפורט מזה שניתן על ידי המחבר מהמאה הט"ז . השאלה היא אם כבר במאה הי"א היתה השפעה נוצרית שהביאה להכללת פרק זה בחיבורו של אבו אלמעאלי . 115 ראה : חסון , שבחי ירושלים , עמ' , 48-47 וכן אבו אלמעאלי , דפים 56 א57- א , שם מכריז בגלוי אחד ממוסריו של המחבר שמסורות רבות הועתקו על ידי חברי הנביא מספרי היהודים . 116 למשל בדף 117 ב מופיעה תפילה ( דעאא ) המזכירה את התפילה שבסליחות : דעני לעניי , ענינן . ראה למשל מחזור ראש השנה זכור לאברהם , ליוורנו ( מהדורת צילום [ ללא תאריך , ([ דף יט . 117 ראה הקדמת המהדיר של ספרו תאריח' דמשק , י , עמ' . 29-28 לא עלה בידינו להשיג את צילום בן זמנו , אבו טאהר אלסלפי ( מת בשנת , ( 1180 בשם פצאאל אלבית אלמקדס אלשאמי ( שבחי הבית הקדוש שבסוריהירושלים , ( כתב יד קמברידג' מס' , 736 כדי לעמוד על תרומתו לספרות זו . על המחבר ראה : plement I , Leiden 1937 , p . 624 mann , Geschichle der arabischen Literatur , Sup- c . Brockel- 118 כתב היד נמצא במוזיאון הבריטי , וסימנו . 1250 Suppi . יש הטוענים שזהו קיצור של החיבור המקורי . אולם , צלאח אלדין אלמנג'ר טוען שזהו עותק של החיבור המקורי , ושעותק נוסף ממנו נמצא באלאזהד , וסימנו 3971 אבאט'ה ; ראה . RIMA , 11 ( 1956 ) , p . 88 ! אקות וך'הבי קוראים לחיבור זה בשם פצאאל בית אלמקדס . ראה יאקות , בלדאן , א , עמ' , 777 ערך בית ראמה ; ד'הבי , תד'כרה , ד , עמ' . 1369-1367 119 צילום כתב היד נמצא ברשותו של פרופ' מ"י קיסטר .
|
|