פרק אחד־עשר ירושלים בראייה המוסלמית: הקראן וספרות המסורת

עמוד:290

אלאקצא , בעוד אחרים טענו שרק נשמתו הוסעה , או בלשון אחר , שהמסע היה כמעין חלום . 40 לימים נקשר מסע הלילה הזה בעלייתו של מחמד השמיימה ( מעראג , ( ' מקום שבו קיבל את מצוות חמש התפילות המוטלות על כל מוסלמי . ' 12 גם נושא העלייה השמיימה עורר ויכוחים רבים בקרב המוסלמים : יש שטענו שלא היה אירוע זה ולא נברא , ויש שסברו שהיה זה חלום . אחרים סברו שהעלייה השמיימה נעשתה ממכה ולא מירושלים ובכך הם ביטלו כל קשר בינה לבין מסע הלילה . למסורות על אודות מסע הלילה והעלייה השמיימה נוספו מוטיבים אגדיים ופרטים שלא היו במסורות הראשונות . לאט לאט נטוו החוטים שיצרו סיפור שלם , עם פרטי פרטים על אודות מסע הלילה : הוא החל במכה , כשתחנתו העיקרית היא מסגד אלאקצא ( שהינו גם אחד משמותיה הערביים המקובלים של ירושלים 46 ;( לאחר מכן עלה מחמד אל מעבר לרקיע השביעי , קבע את חמש התפילות שהמוסלמים חייבים בהן יום יום , חזר לירושלים ומשם שב למכה , כל זאת בלילה אחד . ככל שהזמן חלף , התוספו תחנות ביניים שבהן חנה , כביכול , מחמד , כשמטרתן היא אחת ויחידה : הענקת קדושה כלשהי למקומות אלה , שנמצאו ראויים — בעיני מחברי המסורות המאוחרים — שהנביא יבקר בהם ויתפלל בהם . כך , דרך משל , מסופר שמחמד חנה בדרכו למסגד אלאקצא במדינה , במדין , בהר סיני ( טור סינא , ( בקבר משה ( על הגבעה האדומה , ( בחברון ובבית לחם , והתפלל בכל אחת מהתחנות האלה . קבלת מסורת זו על פרטיה השונים כאותנטית על ידי מוסלמים רבים , יצרה תמריץ לאותם מאמינים לכלול את המקומות הללו במסלול עלייתם לרגל למכה . אף בשטח הר הבית עצמו הורגש צורך לקבוע בדיוק היכן קשר המלאך גבריאל את אלבראק ( הסוס האגדי שעליו רכב מחמד , ומכאן שמו של הכותל המערבי בערבית : חאאט אלבראק , ( היכן עמד הנביא והתפלל בראש הנביאים ( כיפת הנביא , ( מהיכן עלה השמיימה ( כיפת המעראג , ( ' וכדומה . קביעות אלו נעשו באמצעות מסורות מפורטות , שהיו לחלק אינטגראלי מכל חיבור המוקדש לשבחי ירושלים pxi הקודש . 40 שם , שם . בין הדוגלים במסע הרוחני נמנים עאאשה , אלמנת מחמד , מעאויה בן אבי ס ? יאן , מייסד השושלת האמיית וטברי , גדול פרשני הקראן ; ראה גם . Horovitz , 'Mi'radj ' , £ /' , Ill , pp . 505-508 B . Schrieke , isra' \ El \ II , pp . 553-554 ; J . דוגמה לדיונים מהסוג הזה ראה אבן חג'ר , פתח אלבארי , ח , עמ' . 197-196 41 רמז לאירוע זה רואים בקראן בפרשת הכוכב , נג , פסוקים א-יז , או בפרשת הקיפול , פא , פסוקים יט-כה . 42 כמעט כל המסורות המוסלמיות המספרות על כך מאוחדות . הן מוסרות שאללה הטיל על מחמד ועל המוסלמים חמישים תפילות ליום , ומשה רבינו היה זה שיעץ כל פעם למחמד לשוב ולבקש הפחתת מספר התפילות , עד שהופחתו לחמש תפילות ביום . ראה למשל ואסטי , מסורת מס' 162 והערות המהדיר שם . 43 דאד :, קשידי , עמ' . 25-23 44 ראה : טברי , תאריח , ' ב , עמ' , 308-307 מסורת המיוחסת לאנס בן מאלכ . 45 ראה : לצרוס יפה , קדושת ירושלים , עמ' , 124 שם מובאים עיקרי סיפור האסראא והמעראג . ' דוגמה לדיון במקורות הערביים על הגירסאות השונות של נושא זה ניתן לראות אצל אבן חג'ר , פתח אלבארי , ח , עמ' . 218-196 ספרות שלמה התפתחה סביב האסראא והמעראג' וחיבורים יוחדו לנושאים אלה . ראה למשל חיבורו של קשירי , וחיבורו של ע'יטי . 46 ראה : גויטיין , שמות ירושלים , עמ' ; 35-32 יאסטי , הקדמה צרפתית , עמ' . 14-13 47 על זיהוי קבר משה בסביבת יריחו או אף בדמשק ראה סדן , נבי מוסא ; סדן , קבר משה . וכן מאמרו של ע' אלעד 'הערה אודות המסורת המסלמית על קברו של משה' ( טרם פורסם . ( תודתי למר אלעד על שהעמיד לרשותי את כתב היד של מאמרו זה .

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר