פרק אחד־עשר ירושלים בראייה המוסלמית: הקראן וספרות המסורת

עמוד:286

האלה אפשר למנות את : ( א ) אלזיתון ( צה י , ( שזוהה עם הר הזיתים — טור זיתא ; ( ב ) מבוא צךק — המעון הנאמן ( י צג , ( כינוי המזכיר , לדברי גויטיין , 19 את 'נוה צדק' ( ירמיהו לא כב ) ן ( ג ) ךבוה ד'את לןראר — הגבעה העומדת לעד ( כג נ 20 ;( ( ד ) אלמסג'ד אלאקצא — המסגד המרוחק ביותר , הקיצון ( יז א . ( כינוי אחרון זה זכה , יותר מכל כינוי אחר , להכרה על ידי רוב חכמי הדת המוסלמים . עם זאת , אין בכך תשובה חותכת על השאלה , מתי בדיוק קבעו המוסלמים שהביטוי אלמסג'ד אלאקצא , הקשור במסע הלילה של מחמד , מכוון לירושלים , להר הבית בכללותו או למבנה כלשהו שעל הר הבית . המקורות המוסלמיים , שהועלו על הכתב לכל המוקדם בסוף המאה הח , ' ושמסורותיהם שרדו לאחר שנקלטו בספרי המסורת הקאנוניים ובקובצי ההיסטוריה החשובים , טוענים שזיהוי זה של אלמסג'ד אלאקצא עם ירושלים היה מאז ומתמיד . החוקרים אינם מאוחדים בדעתם בנושא זה . שורש בעיה זו נובע מעצם הניסוח של הפסוק הראשון בפרשת מסע הלילה : 'ישתבח [ אלוהים ] אשר הסיע את עבדו בלילה מן המסגד הקדוש אל המסגד הקיצון אשר בירכנו את סביבותיו למען נראהו מאותותינו , כי הוא השומע והרואה . ' ניסוח זה , שאינו מאפשר הכרעה חד משמעית , נתן מקום לפרשנויות מנוגדות , והן מצאו את ביטוין בפירושים השונים לקראן . 17 ראה : ואסטי , מסורות מס' ; 70-69 נוירי , א , עמ' , 327-326 שם ציטט מקורות רבים המאשרים זיהוי זה . 18 ראה : טברי , תפסיר , יא , עמ' , 166 שם נאמר שהכוונה היא לירושלים ולסוריה רבתי , או למצרים וסוריה . 19 גויטיין גרבר , 'אלקדס , ' עמ' . 323 20 ראה : טברי , תפסיד , יח , עמ' . 26 מסורות שונות המובאות שם מדברות על רמלה , גבעה כלשהי במחוז פלסטין , דמשק או ירושלים . 21 תמצית הוויכוח בין החוקרים סביב זיהוי מסגד אלאקצא עם ירושלים מופיעה אצל לצרוס יפה , קדושת ירושלים , עמ' . 123-122 עמוד מספר קראן שנכתב בכתב כופי , כנראה במאה העשירית . בחמש השורות האחרונות שני הפסוקים הראשונים בפרשת מסע הלילה ( יז ) בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי , ירושלים אוסף יהודה Ya . Ms . Ar . 968

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר