פרק עשירי ירושלים בתפיסת הנצרות בימי הביניים הקדומים

עמוד:255

תחילת התמורה המופלגת שחלה באופיה ובמבנה של אילןה קאפיטולינה ( AeiiaCapitoiina ) הקטנד , והרדומה , שהפכה לירושלים המשגשגת . לדעת אוסביוס היתה בניית כנסיית התחייה ( 335-326 ) במצוות קונסטנטינוס , מעשה שרוח אלוהים שורה עליו . בעיניו דומה היה העניין לדבר אלוהים אל דויד ושלמה , מלכי ישראל , לבנות לו משכן . הבאסיליקה הזוהרת הפכה חיש מהר למרכזה החדש של העיר ואוסביוס חש כי הבניינים החדשים לא זו בלבד שהכריזו קבל עם ועדה על ניצחון הנצרות , ולא רק שהיו מזכרת פאר לאירוע המופלא ביותר בהיסטוריה האנושית , אלא שמשמעות מיוחדת נודעת להם אף בתוכנית האלוהית של הישועה . אלה שהעלימו וכיסו על הקבר האמינו כי יהיו מסוגלים לגנוז את האור האלוהי , אולם הצו של קונסטנטינוס , הכריז אוסביוס בתרועת ניצחון , הוציא לאור את האמת שאין לכסותה . סיפור מעשה הקבר מקביל לסיפור מעשה המושיע : כמו שהמושיע צלל למחשבים וקם לתחייה , כך אירע גם לקבר , שפרץ משכחה אל האור . לאחר תיאור הבניינים החדשים , בחן אוסביוס את השמחה שעוררו ההישגים החומריים . לדעתו הם הצביעו על ערכים נעלים ביותר ועל משמעויות עמוקות ביותר : 'על מצבת הגאולה' = ) כנסיית הקבר ) נבנתה ירושלים החדשה כנגד זו הנודעת משכבר הימים , אשר לאחר היטמאה ברצח המשיח סבלה חורבן מוחלט ושילמה מחיר עוונם של יושביה החטאים . מנגד לה הקים הקיסר לתלפיות , בעושר ובנדיבות , יד לניצחונו של המושיע על המוות . אולי זוהי אותה ירושלים מוזרה וחדשה , שעליה הכריזו הנביאים ועליה השמיעו פרקי נבואה ארוכים , ברוח הקודש , ורמזי שיר עד אין סוף . כפוי על ידי המסיבות , חייב היה אוסביוס להסביר את משמעותה של תנופת בנייה גדולה ומקודשת זו בירושלים . הקמת הבניינים המפוארים חייבה הצדקה תיאורטית בעלת משמעות תיאולוגית . לבניינים החדשים , הסביר הבישוף של קיסריה , נודעת יותר ממשמעות אחת . לא זו בלבד שהם מנציחים את זכרו של המושיע ; אלא עצם קיומם מוכיח גם את ניצחון האמונה האמיתית , ומאפשר לכל איש להיווכח בזאת במו עיניו . הניצחון אינו , כפי שאפשר היה לשער , ניצחון על הפאגאנים . הניצחון הוא על היהדות ועל היהודים , שהרי מנגד למכלול הבניינים החדשים ניצבות היו הריסות בית המקדש היהודי . ירושלים החדשה , טען אוסביוס , צופה אל פני ירושלים העתיקה . אולם 'חדש' בהקשר זה אינו שם תואר כפשוטו , שהוראתו 'מה שזה עתה נבנה , ' כניגוד ל'ישך . חבויה כאן משמעות פנימית מרחיקת לכת . 'ירושלים החדשה' — אוסביוס מהסס להגדיר זאת בוודאות , אבל ודאי שהוא נוטה להאמין בכך — היא העיר שעליה נסבה הנבואה : 'העיר הקדושה , ירושלים החדשה , יורדת מאת האלוהים מן השמיים , והיא מתוקנת ככלה המקושטת לבעלה' ( חזון יוחנן כא ב 17 . ( וכך קמה ירושלים עתיקה חדשה בנויה מחדש ונטבלת כדת וכדין , ועתה היא שבה ותובעת את מקומה תחת השמש הנוצרית , כאשר האימפריה הרומית כולה הפכה נוצרית . היא נתקוממה מחדש במסע ניצחון , כשהיא משנה פניה בחסד הנוצרי ולובשת חזות נוצרית . 15 20 , cols . 1085-1087 Eusebius , De vita Conswrnini , 1 , ill , c . 25-26 , PG , 14 שם , פרק כח , טורים ! D , UV 16 . 1089-1088 Text Society , I ( 1896 ) , pp . 6-7 Palestine Pilgrims' : , 717 Z , > . 7 1094 110 , ib p l 7 ידידי ועמיתי א' לינדר רואה מעין התפתחות בעמדתו של אי ? ביוס . ראה : LIV ( 1976 ) , esp . pp . 1030-1032 Synagoga ' , Rev . beige de philologie et d'histoire , A . Under , 'Ecclesia and

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר