|
|
עמוד:237
קאטאסטרופאלייס , סבל ורדיפות , נמנו במשנה האפוקאליפטית כחלק מאותם אותות המבשרים את הגאולה האחרונה . בראשית המאה הד כבשו הפרסים את ירושלים מידי הביזאנטים . יחסם של הפרסים אל יהודי ירושלים היה טוב בזמן הכיבוש , אך הוא הורע במהרה . כעבור זמן קצר חזרו הביזאנטים וכבשו את העיר . כעקבות ניצחונם גזר מצביאם , הקיסר הךקליוס גזירות קשות על יהודי ארץ ישראל בכלל ועל יהודי ירושלים בפרט . שנים מעטות לאחר מכן החלה הפלישה המוסלמית לארץ ישראל , והארץ נכבשה על ידם . תוך זמן קצר יחסית חברו יחדיו זעזועים פוליטיים גדולים וסבל קשה ליהודי הארץ ובמיוחד ליהודי ירושלים . הניתן היה לצפות לאירועים גדולים ומהירים מאלה כמבשרי הגאולה ? כאמור , לקראת סופה של התקופה נוספה על אותות אלה העובדה , שבוודאי הטביעה חותם עמוק והתרגשות משיחית בלב היהודים , הן אלה שבארצות האסלאם והן אלה שבארצות אירופה הנוצרית : ארץ ישראל , ובמיוחד ירושלים , הפכו יעד למלחמת קודש בין נצרות לבין אסלאם , בשם האמונה באל אחד . אפילו פשיטות המונגולים בראשית המאה הי"ג חידשו את הציפיות המשיחיות . אם לשפוט לפי שרידי הספרות האפוקאליפטית שהגיעו אלינו מן המאות הז - ' הי"ב , יש למנות בה ארבע תקופות פריחה עיקריות , שניזונו והתפתחו מן ההתרחשויות שנזכרו לעיל : ( א ) מוצאי השלטון הביזאנטי בארץ ישראל וראשית הכיבוש הערבי ., במחצית הראשונה של המאה הד . ( ב ) סוף ימי בית אמיה ( אמצע המאה הח . ( ' ( ג ) תקופת ירידתו של בית עבאס ( אמצע המאה הי . ( ' ( ד ) התקופה הצלבנית ( במיוחד המחצית השנייה של המאה הי"ב . ( מבין היצירות האפוקאליפטיות שנכתבו בתקופה הראשונה יש למנות במיוחד את ספר זרובבל , וכנראה גם את ספר אליהו ; בשנייה — את נסתרות דר' שמעון בן יוחאי ואת עתידות דר' שמעון בן יוחאי ו בשלישית — את מעשה דניאל ואת חזון דניאל ברביעית — את תפילת ר' שמעון בן יוחאי . בחזיונות אפוקאליפטיים אלה הוקדש מקום נכבד לירושלים . תיאור ההתרחשויות שיהיו בעיר במהלך המאורעות העתידיים ניזון בעיקרו משלושה מקורות : מן התיאורים המקראיים , מן המצוי בספרות התלמוד והמדרש וממסורות אפוקאליפטיות שונות , אשר בחלקן הועברו , ככל הנראה , בעל פה . בחזיונות המאוחרים אף ניכרת זיקה אל הספרות האפוקאליפטית הנוצרית והמוסלמית . כל התיאורים האפוקאליפטיים , ובכללם תיאור ירושלים , עומדים בסימנן של ההתרחשויות הפוליטיות של אותם ימים , שהרי אחד מקווי האופי הבולטים של החוזה האפוקאליפטי הוא ראיית ימיו שלו כימי התגשמות חזון הגאולה , ומכאן מגמתו לחפש את כל האותות מבשרי הגאולה כאירועים שבימיו ובסמוך להם . הבדל בולט אחד קיים בין התיאורים בשלושת המקורות הנזכרים לבין הספרות האפוקאליפטית הנידונה כאן על ידינו . בעוד שבמקרא ובספרות חז"ל ההתייחסות אל הגאולה היא כוללת ולעתים אף סתומה , הרי שבספרות האפוקאליפטית ניתן לה לבוש ציורי ברור 4 ראה במיוחד המקורות התנאיים והאמוראיים שהובאו בכבלי , סנהדרין צז ע"א . 5 מקורות אלה הובאו על ידי י' אבן שמואל , מדרשי גאולה , בציון מהדורות קודמות וספרות מחקרית . ראה גם הספרות שצוינה לעיל , הערה . 1
|
|