פרק שמיני המקדש והעיר בראי השיר

עמוד:225

כוח עדותן של מליצות קינה על ניסיון של פגיעה ביהודי הח'ליפות , שסוכל בידי הח'ליפה חאכם — מלך אוהב צדק ושונא רשע , אנו שומעים מתוך הכרוניקה שכתב במצרים שמואל בירכי הושענא , שהיה אותה עת 'איש זקן ושב . ' מגילת מצרים , הכתובה בפרוזה מסוגננת , מספרת כי ביום ג' בשבט שנת דתשע"ב , ( 31 . 12 . 1011 ) בשעת הלוויית המת של אחד מחזני הקהל , התנפלו המוני העם על יהודי מצרים , היכום והתעללו בהם , וגם נתנום במאסר במשך שלושה ימים רצופים . אבל כאשר הגיע הדבר לאוזני הח'ליפה אלחאכם באמך אללה ' ) הדן באומר האל' — בניסוחה העברי של המגילה , ( הוא שם מייד קץ לפרעות , ושחרר את היהודים מן הכלא ; ביניהם היה גם המחבר שמואל השלישי . לזכר המאורע קבעו יהודי מצרים את השלושה בשבט לתענית ציבור . שמואל , שחווה את המאורעות על בשרו , חיבר פיוטים לזכר המאורע — קרובות וסליחות . כאן ניתנת לנו הזדמנות נדירה להשוות רמזים היסטוריים , הכלולים בתוך פיוטי בית הכנסת שנתחברו לזכר המאורע , עם התיאור הפרוזאי של העובדות בתוך מגילה היסטורית . אין לפקפק באותנטיות של הדברים , לא במגילה ההיסטורית וגם לא בפיוטי בית הכנסת , שכן שניהם מתחת ידיו של אותו אדם , שהיה עד ראייה , יצאו . כך , דרך משל , מתואר במגילה סיפור ההצלה בצורה פרוזאית ברורה ובציון תאריך : וישכימו בבקר ביום החמישי = ] לחודש ] ויפילו נפשם ויתאבקו לפני שער המלך ... ויהי כזעוק העם ונשיהם וענייהם , ויחמל אדוננו המלך עליהם , ויצוה להתיר הכלאים ולהסיר הכבלים מרגליהם והסורגים מצואריהם ולהוציאם מכלאם . והנה אותה ידיעה , כשהיא באה בתוך פיוט לברכת 'מחיה המתים , ' הכלול בקרובת י"ח לתענית השלישי בשבט : ולא שמחתה אויבי לי ביתקתה סוגךי והתךתה [ כבלי ... [ משכתני לחיים חשנקתני ] משחת בלי בר' מחיה [ המתים . [ ? - . דומה שדברי הפיוט , הנסמכים על מזמורי דויד ותפילת חזקיהו , משקפים יפה את התרוממות הרוח שאחזה בניצולים אחרי ששחרר אותם הח'ליפה רב החסד מן הכלא . אבל ברור , שדברי השיר הנשגבים כשהם לעצמם אין בכוחם להעיד עדות ממשית על ההתרחשות . הכרה חיצונית בלבד של המציאות היא המאפשרת לנו לעמוד על מלוא משמעותם של דברי שיר . במאה הי' החלו מושלי האסלאם לחקות את המנהג היהודי של הבאת המתים מחוץ לארץ לקבורה בירושלים . עיסא בן מחמד אלנושרי , הנציב הראשון של מצרים לאחר חיסול בית טולון , מת בקאהיר ונקבר בירושלים בשנת . 909 התורכי מחמד בן טעג , ' מייסד בית האח'שיךים , מושלי מצרים , מת בדמשק בשנת , 964 והוא ועמו אחדים מבני ביתו — ביניהם הסריס השחור כאפור , אחד 37 ראה : underthe Fa - timid Caliphs , n , New York \ 970 , pp . J . Mann , The Jews in Egypt and in Palestine 434-435 38 מ' וולאי , 'פיוטים לזכר מאורעות שונים , יריעות המכון לחקר השירה העברית , ג ( תרצ"ז , ( עמ' קסח . 39 השווה : ארוממך ה' כי דליתני ולא שמחת אויבי לי ... העלית מן שאול נפשי ... פתחת שקי ... ואתה חשקת נפשי משחת בלי ( תהלים ל ; ישעיהו לח יו ואילך . (

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר