|
|
עמוד:215
פרק שמיני המקדש והעיר בראי השיר יוסף יהלום ' תזכה לביאת גואל ובנין אריאל וקיבוץ ישראל' — ברכה אופיינית זו החותמת מכתבים מן הגניזה , יכולה ללמד בסגנונה החגיגי על מקומה של ירושלים בתודעתם של הכותבים . בפיוטי בית הכנסת זוכים ציון , שלם וירושלים להזכרות חוזרות ונשנות , ואף הכיוון והכוונה של הפייטן והציבור — אל העיר והמקדש הם יוצאים . אבל לבר מעצם העובדה , שזיכרון העיר כלילת יופי היה יקר למתפללים בכל הדורות , קשה לעמוד על זיקתה המיוחדת של תקופה זו או זו למקדש ולשרידיו כאל סמל חי . כך , דרך משל , כתב ר' אלעזר בירכי קליר , מגדולי הפייטנים הקדמונים , לא פחות מחמישים קינות לתשעה באב , ובהן כלולות רבות מאגדות החורבן החשובות והנוגעות ביותר אל הלב . אבל מכל אלה ניתן ללמוד רק מעט מאוד על העיר והמקדש בימיו , לבד מעצם העובדה שהוא הכיר היטב את החומר הקדום וגם ידע לנצל אותו לצרכיו . הוא הדין במשוררי ספרד הכותבים על כמיהתם לארץ ישראל בפיוטים מן הסוג הספרותי 'גאולה ; ' מי יוכל לאמור את כנות הרגשתם , ומי ידע אם אין בעצם בסוג הספרותי מפתח לאופי התיאור ולטיבו ? כל אלה קשיים שיש להתמודד אתם , כאשר באים לעשות את הפיוט חומר לבירורים היסטוריים . ואכן , ברגיל נעזר דווקא חקר הספרות בידיעות היסטוריות כדי להאיר את הרקע ליצירה הספרותית , ולא להיפך . פריחת האמנות וחופש הביטוי בשירה לשם הבהרתם של כמה נתוני יסוד היסטוריים בפיוט הארצישראלי מסוף התקופה הביזאנטית , ראוי שנפנה אל בית הכנסת , מרכז פעילותם היוצרת של הפייטנים . ונפתח בפסיפסים הרבים המעטרים רצפות של בתי כנסת . את תקופת הפריחה העיקרית לאמנות הפסיפסים במזרח רואים בימיו של הקיסר יוסטיניאנוס . ( 565-527 ) תקופה זו היא תקופת שיא ביצירתם של פסיפסים שנושאם חילוני , 1 ראה : Messianic Expectations in the Letters of the Cairo S . D . Goitein , '" Meeting in Jerusalem" : Geniza ' , AJS Review , iv ( 1979 ) , p . 47 2 ראה : ד' גולדשמידט , סדר הקינות לתשעה באב — כמנהג פולין וקהילות האשכנזים בארץ ישראל , ירושלים תשכ"ח , עמ' ח . אף ראה את מאמרו האחרון בנושא של ע' פליישר ' , קומפוזיציות קליריות לתשעה באב HUCA , XLV ( 1974 ) , ' ( חלק עברי , ( ענ 7 א ואילך . 3 בדרך מופלאה מראה ש' שפיגל ' ) מאגדות העקדה ; פיוט על שחיטת יצחק ותחייתו לר' אפרים מבונא , ' ספר היובל לכבוד א' מרכס , ניו יורק תש"י , עמ' תעא ואילך . ( כיצד קושר הפייטן את האגדה ואת המציאות של ימיו ( מסע הצלב השני ) באמצעותו של פיוט .
|
|