|
|
עמוד:212
( ד ) הפולמוס העז עם הקראים בארצות המזרח , שהחל בסוף המאה הטי , הגדיל את נטייתם של גאוני בבל להגביר את ההגמוניה שלהם על התפוצות ולהביא לאיחוד המנהגים , תוך השלטת המורשה והמסורת שלהם . דומה שמגמה זו ניזונה גם מן הקשיים הכלכליים הגוברים שניצבו בפני ישיבות בבל במאות הי - ' הי"א . קשיים אלה הביאו את הישיבות לפעילות , שתכליתה לגייס לצדם מרכזים שהיו קשורים בעבר עם הישיבה הארץ ישראלית , ואף חכמים שתמכו בעבר בארץ ישראל . כאמור , בולט הדבר במיוחד בפעולותיו של רב האי גאון . עם זאת , יש להבחין בבירור בין הזיקה למורשה הארץ ישראלית והקשרים בפועל עם ישיבתה , שכוחם ירד , לבין הזיקה הנפשית אליה ומקומה בתודעתם ובמאווייהם של היהודים בתפוצות . אלה האחרונים נשארו במלוא תוקפם . התקווה לשיבה לציון ולגאולה היא מוטיב חוזר במקורות השונים , והיא מצאה את ביטוייה במעשים שונים : עולי הרגל שבאו במשך התקופה כולה מן הגלויות השונות , למרות הקשיים והסכנות שבדרך ' ; תרומות כספיות , לעתים בסכומים נכבדים , כסיוע ליישוב בארץ ( לעיל , הערה ;( 104 תקוות משיחיות , ואף צמיחתן והופען של תנועות משיחיות ; 128 קיומן של חלק מן המצוות התלויות בארץ ישראל גם בחוץ לארץ , על ידי יחידים ואולי גם על ידי קבוצות ; 129 ועל כל אלה — מקומה המרכזי של ארץ ישראל בתפילה וביצירה הרוחנית . ציון משמשת מוטיב מרכזי בפיוטים רבים שנתחברו בתקופה זו , לרבות אלה שנכתבו כידי אנשים שקשורים היו באופן אישי עם הישיבה הבבלית . כך , למשל , מובעת אהבה עזה לארץ ישראל בספר חיבור יפה מהישועה , שנכתב על ידי ר' נסים בר' יעקב , ראש הישיבה בקירואן בזמנו של רב האי גאון ונציג נאמן של ישיבת פומבדיתא בצפון אפריקה . הדעת נותנת כי אותן אג' ות ומעשיות שמופיעות בספרו , העוסקות כגאולה וספוגות אווירת נופה של ארץ ישראל , קרבו את הארץ ללבם של הבריות . ' 30 ר' שמואל הנגיד , שעמד בקשר הדוק ביותר עם המרכזים בבבל ובצפון אפריקה , ביקש מבנו לשלוח אל ראש הישיבה בירושלים הודעה על ניצחונותיו הצבאיים , מייד עם תום הקרב "' . פיוטיו של החכם התימני , ר' דוד בר' עמרם שחי בעדן , מלאים ערגה לגאולה בציון . רב סעדיה , גאון סורא , תלה בתפילה בירושלים את 127 ראה הריון והמקורות ( החלקיים ) שהובאו בספר הישוב , ב , מבוא , עמ' כה-כט ( ושם בעמ' כז-כח , הדיון באנשים שלא זכו לעלות לארץ , וציוו כי עצמותיהם יובאו לקבורה בה ;( דינור , ישראל בגולה , א , , 1 עמי ; 221-217 מ' גיל , 'עלייה ועלייה לרגל בתקופת הכיבוש המוסלמי הראשונה , ' קתדרה , 8 ( תשל"ח , ( עמ' 124 ואילך . 128 חל ק גדול מן המקורות הביא אשכולי , עמ' 107 ואילך . 129 לנושא זה הקדשתי מחקר מיוחד , שיראה אור בקרוב . המדובר בהפרשתם של תרומות ומעשרות , בקיום מצוות שביעית ובהתעסקות בהלכותיהם . עדויות על כך הגיעו אלינו מבבל , מספרד המוסלמית , מפרובאנס , מצרפת הצפונית ומגרמניה . כמה מהם תיארו במפורש את זיקתם שלהם אל הארץ אגב עיסוקם בנושא זה . אף שלא תמיד יש ביכולתנו לקבוע מה היה המניע לקיומן של מצוות אלה , ברור כי בפועל הן הביאו להגברת התודעה אל ארץ ישראל , הן בחוג הקרוב אל אלה שקיימו מצוות אלה , והן בסביבתם . מאחר שבין אלה שנהגו לקיימן ניתן למצוא גם כמה חכמים מובהקים , הרי שמשקלה של התופעה חשוב הוא . "יי כבר העיר על כך הירשברג , הקשרים , עמ' . 215 'י' 'וכאשר נראו לו אותות הנצוח במלחמה הזאת כתב אלי השירה הזאת וצוני לכתבה בכתב ירי ואשלחה אל ישיבת ירושלים עיר הקדש , ' דיואן ר' שמואל הנגיד , בן תהלים , מהדורת ששון , עמ' סג , שיר צ"ז . ; 0 , פיוטיו הרבים משולבים במדרש הגדול שלו , א-ה , ירושלים תש"ז-תשל"ג . ראה גם מאמרו הנזכר של גויטיין , לעיל , הערה . 122
|
|