|
|
עמוד:206
בשירת הקודש של יהודי ספרד נתייחד מקום נכבד לזיקה אל ארץ ישראל . מכאן מסתבר , כי מבחינת הקשר הנפשי אליה , לא נפל חלקם של יהודי ספרד מזה של תפוצות ישראל האחרות ( ראה להלן . ( אך מבחינת מורשתה הרוחנית עמדה יהדות ספרד מלכתחילה תחת השפעתה המכרעת של בבל . בבל כמה מן האספקטים הקשורים בשאלת היחסים בין הישיבה הארץ ישראלית לבין הישיבות הבבליות הובאו לעיל , במהלך הדיון על טיבה של היצירה הספרותית שנתחברה בישיבה הארץ ישראלית , ועל שאלת קשריהם של המרכזים האחרים עם ישיבה זו . נסתפק כאן בסקירה כללית של יחסים אלה , ובהעלאת כמה נקודות נוספות . בחוגים מסוימים של ישיבות בבל או בחוגים המקורבים אליהן צמחה אידיאולוגיה , שבאה להסביר ולהצדיק את עליונותן על ישיבות ארץ ישראל 1 ולפיכך קבע הקב"ה שתי ישיבות לישראל שהוגין בתורה יומם ולילה ומתקבצין שתי פעמים בשנה באדר ובאלול מכל מקומות ... ואותן ב' ישיבות לא ראו לא שבי ולא שמד [ ולא שלל ] ולא שלט בהן לא יון , ולא אדום . והוציאן הקב"ה י"ב שנה קודם חורבן הבית בתורתן ובתלמודן ... אף לימות המשיח אין רואין חבלו של משיח , שכך כת' הוי ציון המלטי יושבת בת בבל המלטי מאדום הרשעה ... ואין ציון אלא ישיבה שמצוינין בתורה ובמצות ... ואין גאולה באה תחלה אלא לישיבה דבבל . בעקיפין אף ניתן למצוא בדברים אלה צידוק להישאר בבבל ולהימנע מעלייה לארץ ישראל . 108 אך לא היתה זו דעה אחידה , שאפיינה את הגיגיהם ומאווייהם של כל יהודי בבל . הופעתן של תנועות משיחיות באגפיה של ארץ זו — ובמיוחד באיזור פרס — בראשית תקופת הגאונים ; כפיפותם של חכמי בבל לחכמי ארץ ישראל בשאלת הלוח , עד אמצע המאה הט ; ' עלייתו של רב אחא משבחא לארץ ישראל באמצע המאה הח ; ' הבאתם של תושבים לא יהודים מבבל ומפרס אל ארץ ישראל ( כעיקר כשל שיקולים כיטחונים , כדי לחזק את עמידת הערבים בארץ כנגד הפשיטות הביזאנטיות ) ו גידול הזיקה לירושלים בסביבה המוסלמית ( בעיקר לקראת סוף התקופה ) — כל אלה לא יכלו שלא להשאיר את רישומיהם על יהודי בבל ופרס . עלייתם של יהודים רבים באופן יחסי מבבל ומשכנותיה אל ארץ ישראל במאות הז - ' הח' יש בה סיוע ברור להנחתנו זאת . כפי שעולה מדיוננו , הרי בחלקה הגדול של תקופת הגאונים היתה הזיקה לתורתם של גאוני בבל במרכזים היהודיים הדוקה יותר , בדרך כלל , ולמורשת הבבלית ניתנה הבכורה . ידיעותינו על ראשית 105 ראה מה שכתב על כך אסף , לצמיחת המרכזים , השלח , לה , עמ' . 409-398 106 יש לצרף את הנאמר לעיל לדיוננו כאן . שאלת יחסיה של בבל עם ארץ ישראל נסקרה בפירוט על ידי ל' גינצבורג , י"נ אפשטיין ואחרים ( לעיל , הערה . ( 22 לדבריו של י"נ אפשטיין , שם , יש להוסיף את אפשטיין , תורתה של א"י , עמ' 308 ואילך . שלא כבדיונים הקודמים , אין בידי להוסיף על דבריהם בנושא זה . המובא להלן מבוסס בעיקרו על הדיון של אפשטיין ועל דבריו וסיכומו של מרגליות , החילוקים , מבוא , עמ' ' ° 7 . 23-4 מדברי פירקוי בן באבוי , לוין , משרידי הגניזה , עמ' 8 . 396-395 נ " ראה מה שכתב על כך שפיגל , פירקוי ; גרוסמן , העלייה לא"י , עמ' m . 144-140 אסמכתאות לכל הגורמים המנויים כאן ( כולל שאלת העלייה ) ודיון מפורט בהם ראה : גרוסמן , העלייה לא"י , עמ' 136 ואילך .
|
|