|
|
עמוד:195
משנותק הקשר המדיני ביניהן , עם כיבושה של ארץ ישראל על ידי הערבים . מן המקורות ששרדו בידינו עולה , שהקשרים בין שני המרכזים באו לידי ביטוי בעיקר בתחום הפיוט . האסכולה הפייטנית האיטלקית אשכנזית הושפעה במידה מכרעת מדרכם של פייטני ארץ ישראל , ומנהגי בית הכנסת ונוסח התפילה הושפעו מנוסחאותיהם וממנהגיהם של בני ארץ ישראלי ככל הנראה חוברו באיטליה גם כמה יצירות מדרשיות , וכאמור , פרח תחום ספרותי זה דווקא בארץ ישראל ולא בבבל . אחד משליחיה של הישיבה הירושלמית שהה בוונוסה ( Venosa ) אשר בדרום איטליה , דרש לרבים בשבת ושימש , קרוב לוודאי , גם כשליח הישיבה לאיסוף תרומות . כמה מבני משפחת אחימעץ המהוללה מתוארים כמי שתרמו כספים למען הישיבה הירושלמית ולמען 'אבילי ציון' הרבניים השוכנים בירושלים . אף מסופר שבני המשפחה עלו לרגל למקום המקדש במועדים , כאחרים מבני איטליה . חכמי איטליה הדרומית מכונים במגילת אחימעץ 'חבורה , ' כינוי שיוחד בארץ ישראל לבני הישיבה " . עוד בתחילת המאה הי"א פנה הגאון הארץ ישראלי יאשיהו אל קהילות ישראל אשר בסיציליה בבקשת סיוע , והקהל נענה לו ביד נדיבה ™ . חכמים שמקור תורתם באיטליה נזקקו לתלמוד הירושלמי יותר מאשר חכמים בתפוצות אחרות באותם ימים , והם אף סייעו בעקיפין להפצתו במרכזים אחרים " . עם זאת , יש ככל הנראה להוציא מכלל ראיות אלה את המסופר על ספר הוריית הקורא , אם כי ראיה זו חוזרת ונשנית בדיון על הקשר בין איטליה לבין ארץ ישראל במחקרים שונים . הנוסח 'זה ספר הורית הקורא אשר הובא מירושלים לבאר [ י ] בדרך קצרה , והביאו יוסף בן חייא הסופר משם , ' . .. מבוסס ככל הנראה על הגהה מוטעית , ואין מדובר בו כלל בעיר בארי ( Ban ) אשר במחוז אפוליה ( Apulia ) שבאיטליה הדרומית " . הלכות קצובות , מבוא , עמ' . 2-1 על מסורותיהם של בני איטליה הדרומית , כי הנם צאצאי הגולים מארץ ישראל לאחר חורבן הבית השני , ראה מגילת אחימעץ , עמ' , 12 ובלקט הרשימות שהביא ק לאר , שם , בעמ' . 45 : על האסכולה הפייטנית האיטלקית האשכנזית ראה : פליישר , שירת הקודש , עמ' 425 ואילך . אחדות המנהג ואחדות הנוסח בתפילה עולים בבירור גם מן המסופר במגילת אחימעץ , עמ' , 17 על ר' אחימעץ איש איטליה הדרומית , שעבר לפני התיבה בישיבה הירושלמית ואמר בתפילתו אחת מסליחותיו של הפייטן ר' סילנו איש ונוסה . ( Venosa ) וכבר העיר על כך קלאר , מגילת אחימעץ , עמ' . 121 56 בעניין היצירות המדרשיות , אשר לפי הסברה חוברו באיטליה , קשה לקבוע מסמרות . ראה הספרות אצל מרגליות , הלכות קצובות , עמ' , 3 הערה . 15 על השליח הארץ ישראלי ראה : מגילת אחימעץ , עמ' . 16 מגילת אחימעץ , עמ' 137 , 35 , 14 המדובר באבילי ציון ' רבניים' ולא קראים . ראה : גרוסמן , העלייה לא"י , עמ' , 143 הערה . 30 הכינוי 'חבורה' לחכמי איטליה נזכר במגילת אחימעץ , עמ' ' ) 29 וחזק ישיבתו עם חכמי חבורתו ( ' ובעמי ' ) 35-34 ויעמדו מלפניו כל החבורה והחכמים והמבינים היושבים פשוךה . ( ' ראה דיונו של יי מאן בתואר וה בספרו היהודים במצרים , א , עמ . 54 ' ראה : מאן , שם , א , עמ' ; 74-73 ב , עמ' . 74 במיוחד באמצעותם של n חושיאל וכנו רבינוחננאל . ראה : ש"י רפאפורט , תולדות גדולי ישראל , ורשה תרע"ג , עמ' . 246-245 הגהה זו הוצעה על ידי פורגס , שפרסם את המקור , ( XX 111 [ 1891 ] , pp . 310-311 'Note sur I ' ouvrage Horavat Ha-Kore ' , REJ . ) וממנו קבלוה רבים אחרים , וביניהם מאן ( היהודים במצרים , א , עמ' ;( 74-73 ש' אסף וא"ל מאיר , ספר הישוב , ב , עמ' 137 ב' קלאר , מגילת אחימעץ , עמ' ; 51 דינור , ישראל בגולה , א , , 3 עמ' . 233 אך קרוב לוודאי , שאין הגהה זו נכונה . המקור מצוי בשני כתבי יד , וציין להם גם פורגס , שם . בראשון , כתב יד בודליאנה , 1465 הנוסח הוא , כאמור , 'לבאר . ' בשני , כתב יד פארמה , 764 הנוסח : 'נבאר בדרך קצרה / ומשמעו : מבואר בקצרה . לפנינו איפוא שני כתבי יד , שאינם תלויים זד , כזד , > j \ ובשניהם לא מצוי הנוסח 'בארי . ' השינוי הקל ביניהם ' ) לבאר' — 'נבאר ( ' נותן משנה תוקף למקומו של הפועל 'באר' ולפירוש שהצענו לעיל . גם הדעת מטה לדחות את ההגהה 'לבארי / מה טעם ומה חשיבות לעובדה , שהספר הובא לעיר זו מירושלים 'בדרך קצרה , ' עד שהכותב מצא לנכון לציינה !?
|
|