פרק שביעי ישיבת ארץ ישראל: יצירתה הרוחנית והזיקה אליה

עמוד:193

שהגיעו אלינו , אך עדיין ספק , אם על סמך אותם שרידים רשאים אנו לקבוע מסמרות בשאלה זו . לכאורה , אף ניתן למצוא הסבר לקביעה זו בתנאים המדיניים הקשים של מוצאי התקופה הביזאנטית ( אשר ממנה שרדו רוב מקורות ההלכה הארץ ישראליים , ( הנאים שמטבע הדברים יעודדו דווקא יצירה בעלת תכלית מעשית ברורה , אך מכלל ספק לא יצאנו . חכמי ארץ ישראל כתבו את יצירותיהם בשפה העברית . לא רק האגדות והפיוטים נכתבו בעברית , אלא גם את יצירתם ההלכתית ואת תשובותיהם כתבו בני ארץ ישראל בעברית . קרוב מאוד להניח , שתורגמו ספרי הלכה בבליים מארמית לעברית " . הדבר מלמד , שהעברית היתה שפת הלימוד בישיבה הארץ ישראלית , וככל הנראה גם שפת המשא ומתן בבתי הדין " . תופעה זו בולטת במיוחד על רקע ההזדקקות המרובה ללשון הערבית בישיבות בבל , במיוחד החל מן המאה הי , ' ולאחר מכן גם בספרד ובמצרים . מה טעם נמנעו חכמי ארץ ישראל מן השימוש בלשון הערבית ביצירתם הספרותית ? מסתבר , ש'נאמנות' זו ללשון העברית — סממן לאומי וייחודי מובהק תחת שלטון זר — היתה חלק מביטוי מאווייהם לגאולה , כפי שאלה באו לידי ביטוי גם בפיוטים ובספרות המדרשית . עם זאת , קשה לנתק את המשך הדיבור בשפה העברית מן המציאות הכלכלית והתרבותית . כאמור , היתה ארץ ישראל בשולי הפעילות המסחרית הגדולה וההתפתחות התרבותית שהתרחשו בח'ליפות העבאסית , ומטבע הדברים היתה השפעת הסביבה על יהודי ארץ ישראל קטנה יותר . תחת השלטון הפאטמי , משנת 969 ואילך , גדלה יותר השפעה זו , והזיקה ההדוקה אל מרכז השלטון במצרים נתנה את אותותיה . מבחינת העשייה התרבותית דומה היתה הח'ליפות הפאטמית במידה רבה אל זו העבאסית , ויוחדה לנושא זה תשומת לב רבה . 51 למרות זאת , לא חל שינוי בתחום העשייה התרבותית בחברה היהודית בארץ ישראל . תנאי הביטחון הקשים ברוב ימיו של השלטון הפאטמי , אשר פגעו קשות גם בישיבה הארץ ישראלית , לא אפשרו זאת . זיקתה של התפוצה אל הישיבה הארץ ישראלית שאלת זיקתם של המרכזים היהודיים השונים בתקופת הגאונים אל הישיבה הארץ ישראלית ואל המורשה הארץ ישראלית בכללותה , רב בה הספק על הוודאי , והיא ניזונת בחלקה ממקורות קטועים , ממסורות מעורפלות ומהשערות מסתברות . כמה מטובי החוקרים בחכמת ישראל נזקקו לשאלה זו , אך למרות חשיבות מחקריהם קשה עדיין לקבוע בה מסמרות . 52 הגניזה הקאהירית האירה באור חדש en des Haia- ., 7 x 1 * origina 1 Arame ; chot Pesoukot' , /? £ / , LX 111 ( 1921 ) , pp . 234-235 s . Po / nunski . 'L אפשטיין , עמ' 154 י מאן , מקורות ומחקרים , א , עמ' ; 447 מרגליות , הלכות א"י , עמ' . 15-14 5 ( 1 ראה הדיון לעיל , בטיבו של ספר המעשים לבני ארץ ישראל . ? S | ראה : Fatimids \ 77 J
יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר