|
|
עמוד:187
אני יצחק בר דורבלו ראיתי בווירמיישא כתב ששלחו אנשי רינוס לארץ ישראל שנת תש"ך לפרט . שאלו את קהלות ארץ ישראל [ כנוסחת רייפמאן : ששאלו הקהלות מחכמי ארץ ישראל ] שמועה ששמענו על ביאת משיח , וגם סךכא ךליבא מה אתון ביה ? ( םירכת הלב מה דעתכם בה (? תשובה : על ביאת משיח לא הייתם כדי להשיב , וכי אינכם מאמינים לדברי חכמים וסימניהם — ועדיין לא באו ... תדעו שאין אנו נמנעין להתפלל בהר זיתים בכל המועדים , וטוב היה לכם לשאול בעמקי [!] יבמות ועירובין . אין בידינו להחליט אם הקפדתם של המשיבים באה להדגיש את מורת רוחם כשל הציפיות המשיחיות , או שמא חשו עצמם נפגעים , על שאין השואלים מרבים לפנות אליהם בשאלות בהלכה . ייתכן , שבשאלות הלכתיות פנו בדרך כלל אל גאוני בבל , כפי שמצינו אצל ר' משולם בר' קלונימוס מלוקא ( שמקורב היה אל חכמי אשכנז ופעל בסמוך לזמנם של השואלים . ( הוא פנה אל רב שרירא גאון בשאלות ( ראה להלן . ( התשובה השנייה נשלחה מארץ ישראל אל גרמניה סביב שנת , 1070 והיא כללה למעשה קבוצה שלימה של שו"ת . אחד ממנהיגיה ומחכמיה הגדולים של מגנצא , ( Mainz ) ר' משולם בר' משה , פנה בשאלות שונות אל הגאון הארץ ישראלי ר' אליהו . על התשובות חתומים ר' אליהו ובנו אביתר " . פנייה זו מעוררת כמה תמיהות , ויש לה חשיבות רבה הן לחקר זיקתה של יהדות אשכנז הקדומה אל ארץ ישראל , הן לבחינת דרכם של המשיבים . כמעט כל שאלותיו של ר' משולם עוסקות כבעיות שגרמו להתלבטויות ולמחלוקות באשכנז הקדומה , כפי שעולה ממקורות שונים של בני אשכנז עצמם . כמה ממחלוקותיהם תלויות היו במסורות משפחתיות שונות . האם ציפה ר' משולם כי בשל דעתו של הגאון הארץ ישראלי תתקבל מסורת אחת , והחולקים יוותרו על מסורותיהם , שנשמרו בדרך כלל בקפדנות יתירה ? או שמא בהיותו אחד מבניה המפורסמים של משפחת קלונימוס שמוצאה מאיטליה , ' המיוחסת בהנהגתה ובתורתה , היתה לו זיקה אישית הדוקה אל תורת ארץ ישראל ? המקורות שבידינו אינם מאפשרים ליתן על כך תשובה חד משמעית . אך מספר מעשה המכירי וממקורות אחרים , שחלקם מצוי עדיין בכתבי יד , עולה בבירור , כי תשובת הגאון הארץ ישראלי , שהסתמך בעניין אחד גם על מנהג הישיבה בבבל שהיה זהה לזה של ארץ ישראל , לא שכנעה את החולקים , וכי באחד הנושאים — עניין אמירת תפילת 'והשיאנו' — נשארו בעינם המנהגים השונים . קבוצה אחרת של תשובות המיוחסות לחכמי ארץ ישראל נשתמרה בכתב יד מן המאה הארבע עשרה ו 'הגהות מרדכי הגדול . ' בכתב יד זה — אחד מבין כתבי היד העבריים החשוכים ביותר ששרדו מימי הביניים — נשתמרו מקורות קדומים רבי ערך , ומהם כאלה שלא נכללו בספרי הלכה אחרים שבדפוס ובכתבי יד . לתשובות אלה חשיבות רבה גם מבחינה היסטורית וגם מבחינת אפיון דרכם של המשיבים , אך מבחינות רבות סתומות תשובות אלה , וטיבן איננו ברור די צורכו . בשל כך התעלמו מהן בספרות המחקר כמעט לחלוטין . REJ . w , Isaac b . Dorbelo . XLIV ( 1902 ) , p . 238 A . Biichler , Relation d התשובה נשתמרה במקורות שונים , ובחלקם מצויים הבדלי נוסח קלים . ראה פירוט המקורות אצל אשכולי , עמ' . 136-133 יי פורסמו בחלקן על ידי מאן , היהודים במצרים , ב , עמ' , 222-221 ובמלואן , על פי אותו כתב יד , על ידי מרמורשטיין , REJ . LXXIII . ( 1921 ) , pp . 84-92 'Notes et Melanges n ראה מאמרי : 'הגירתה של משפחת קלונימוס מאיטליה לגרמניה , ' ציון , מ ( תשל"ה , ( עמ' . 185-154 יי ראה לעיל , הערה . 27 על זמנן של התשובות ראה ההשערות שהעלה איגוס , תשובות , עמ' . 197 כפי שהוא סיכם שם , אין אפשרות להכריע בזאת .
|
|