|
|
עמוד:185
חיבור הלכי אחר הוא טריפות דארץ ישראל , שחוכר כנראה בראשית התקופה הערבית . קטעים ממנו פורסמו על ידי י"נ אפשטיין ועל ידי מ' מרגליות , ושרידים ממנו אף משוקעים בספר הלכות פסוקות . 21 הספר עוסק בהלכות טריפות , וסוכמו בו הלכות הקשורות לנושא זה , מן המקורות התנאיים והאמוראיים ולפי המנהג בפועל . אך שלא כספר המעשים , חיבור זה סודר באופן שיטתי , לפי נושאים . אין לדעת אם טריפות רארץ ישראל היה חלק מחיבור הלכתי מקיף יותר , ששריריו האחרים אבדו , או — מה שמסתבר יותר — כי היתה זו מונוגראפיה על נושא אחד בלבד . כאמור , הובאו קטעים מן החיבור גם בספר הלכות פסוקות . קשה להניח שרב יהודאי גאון או אחד מתלמידיו הביאו אותן , שהרי — כפי שמעיד פירקוי כן באבוי — יצא רב יהודאי נגד פסיקתם של בני ארץ ישראל בדין סירכא בריאה , ובהלכות נוספות הקשורות לדיני טריפות " . מסתבר , שמעתיק הוא שהוסיפן . לדעת מרגליות , אף גרם חיבור זה וחיבורים אחרים שנוצרו באותם ימים בארץ ישראל , להתעוררות שחלה בבית מדרשו של רב יהודאי גאון בבבל ליצור חיבור , שתסוכם בו ההלכה הבנויה על התלמוד הבבלי ועל מסורת ישיבות בבל . כל זאת כ'תגובה ומחאה' לספרים שחוברו בארץ ישראל , ולא יוסדו על התלמוד הבבלי . ראוי להזכיר כאן שרידים אחרים מחיבורים הלכיים ארץ ישראליים ; ( א ) ספר ברכות ושטרות . שרידים הימנו נשתמרו בגניזה הקאהירית ופורסמו על ידי מרגליות . זמנו המשוער הוא המאה הט . ' הספר כלל נוסחאות של שטרות וכן נוסח ברכות והלכות של פדיון בכורות , נטע רבעי ועוד . ( ב ) פנקס הלכה , שבו רשם המחבר לעצמו הלכות ופסקים ממקורות שונים יחד עם פירושים למילים קשות , כפי שמצא במקורות שהיו לפניו . זמנו המשוער הוא ראשית התקופה הערבית . לא ניכרת בו השפעתם של התלמוד הבבלי או תורתם של גאוני בבל , וחלק ניכר מן ההלכות הכלולות בו דן במצוות התלויות בארץ , אשר נהגו עדיין בימיו של המחבר . בשל אלה אין לאחר את זמנו . ( ג ) הלכות עריות של בני ארץ ישראל . נכללו בו הלכות עריות , ייבום ועוד . זמנו המשוער הוא סוף התקופה הביזאנטית . את ספר מעשה הגאונים עם הספרים דבי רש"י המפורטים שם . תורתו מקורה בספר מעשה המכירי , שחובר בסוף המאה הי"א בגרמניה ולא בצרפת . ראה : גרוסמן , בני מכיר , עמ' . 132-110 21 אפשטיין , תורתה של א"י , עמ' 308 ואילך ; מרגליות , הלכות א"י , עמ' צה-קיז . אפשטיין שיער > שם , עמ' , ( 312 שהחיבור נכתב בסוף התקופה הביזאנטית , בהסתמכו על הימצאותן של שתי מלים יווניות במקור שפרסם . אך בקטעים הנוספים , שפרסם מרגליות ( ארבעה דפים , ( וכן בקיצור טריפות דארץ ישראל שבספר הלכות פסוקות , מהדוירת ששון , ירושלים תשי"א , אין כל מלים יווניות נוספות . מכאן הסיק מרגליות ( שם , עמ' קב , ( כי שתי המלים היווניות הן שרידים מדורות עברו ולא מזמן החיבור , ודעתו מסתברת . 22 על דברי פירקוי ראה במיוחד : גנזי שכטר , ב , עמ' ; 573-504 לוין , משרידי הגניזה , עמ' ; 405-383 אפשטיין , עמ' 161-149 י שפיגל . פירקוי , עמ' רמג ואילך ; Les "chapitres" de Ben Baboi et Palestine' , /? Ey , LXX ( 1920 ) , pp . 113-148 les Relations de R . YehoudaT Gaon avec r 1 . Mann , " מרגליות , הלכות א"י , עמ' א-לח . 24 פורסם ונידון על ידי מרגליות , שם , עמ' לט-נג . 25 מרגליות , שם , עמ' נו-עב . וראה שם גם הדיון בשרידי הלכה כסידור ארץ ישראלי , עמ' קכז ואילך .
|
|