|
|
עמוד:180
ישראלית בחיי הרוח של עם ישראל באותם ימים היה חשוב יותר מששוער בעבר . אף לומדים אנו , כי תורתם של בני ארץ ישראל לא פסקה — אף לא בשדה ההלכה — בתקופות של רדיפות קשות , הן במוצאי השלטון הביזאנטי והן לאחר מכן , בפרקים של תמורות מדיניות שחלו הרבה בארץ . גם בשאלת קשריה של הישיבה הארץ ישראלית עם התפוצות ומידת השפעתה עליהן ניצבים אנו כיום על קרקע מוצקה יותר . זאת בעיקר על ידי ניתוח זהיר של מקורות מן המרכזים השונים של הפזורה היהודית , שזמנם ומקומם ברורים עתה יותר מאשר בעבר . אלה הן שתי הנחות היסוד שעליהן מבוסס דיוננו : ( א ) לשרידי היצירה ההלכתית של בני ארץ ישראל בתקופת הגאונים זיקה הדוקה אל הישיבה הארץ ישראלית , אף שחלקה הגדול של יצירה זו אנונימי . ואפילו לא נוצרה יצירה זו כל כולה בין כתליה של הישיבה , מסתבר שיוצריה היו קשורים בה ובמורשתה הרוחנית , שכן יצירה זו מתאימה למסורת המיוחדת של בני ארץ ישראל ולדרכם בהלכה . אילו נוצרה בידי תלמידי חכמים שעלו מבבל , היתד , משתקפת בה המסורת הבבלית ולא המסורת הארץ ישראלית , שהרי יש בידינו עדויות ברורות , עד כמה היו בני בבל שעלו לארץ ישראל קנאים למנהגיהם מהתם ( ראה להלן . ( > ב ) אף אם מקורה של יצירה ספרותית כלשהי הוא בישיבה הארץ ישראלית , בהיותה מחוץ לירושלים , או אף בעת נדודיה אל מחוץ לגבולות ארץ ישראל — לצור או לדמשק , יש לראותה כחלק מיצירתה של ישיבת ארץ ישראל . קשה להניח , כי שינוי המקום של הישיבה יצר שינוי מהותי בטיב היצירה שנוצרה בה . הישיבה נשארה בתחומי התרבות הערבית , ולא עקרה לתחום תרבותי אחר , על כל ההשפעות הכרוכות בתהליך מעין זה . לקראת סוף התקופה חלו אמנם שינויים בהתפתחותה של היצירה ההלכתית בישיבה , שינויים שבשום פנים אין לתלותם בנדודיה , ובמיוחד גדלה בהדרגה השפעתו של התלמוד הבבלי , הניכרת בבירור גם באותו חלק של היצירה שמקורו בארץ ישראל גופה . היצירה הספרותית של בני ארץ ישראל בתקופת הגאונים כללה את רוב ענפיה של הספרות הרבנית , ואולי אף את כולם . ספרות המדרש , פסקי הלכה , תשובות לשאלות , פיוטים , ספרות אפוקאליפטית , ענייני לשון , מסורה וטעמים , ואולי גם תרגום של חיבורים הלכתיים מארמית לעברית . מקרא , מדרש ופיוטים לא הגיעונו כל שרידים של פירושים למקרא , אך אין ספק שהרבו לעסוק בלימוד המקרא . השימוש האקטיבי בו , כפי שבא לידי ביטוי ביצירתם של בני ארץ ישראל ובעיקר בפיוטיהם , מעיד כי הכירוהו היטב , ידעו פירושי כתובים וגדולה היתה מידת הבקיאות בו . יתר על כן , אחד מקווי היסוד המאפיינים י עדיין קיים ספק , אם גם תחום זה של ענייני לשון , מסורה וטעמים , תפס מקום ביצירה הספרותית של הישיבה הארץ ישראלית . עיקרה של הפעילות בנושאים אלה היתה בטבריה , ובמיוחד בחוגי משפחות בן אשר ובן נפתלי . ראה הספרות אצלז' בן חיים , ' כן אשר אהרן , ' אנציקלופדיה עברית , ט ( תשי"ח , ( עמ' . 44-43
|
|