|
|
עמוד:154
מירושלים מזכיר אבון בן צדקה כמה פעמים את סחר החיטים , ומדובר בקניית חיטים באיזור חברון , וגם בירושלים עצמה . לדבריו , חיטים אלה הן 'ממש זהב טהור . ' לא נשתמרו ידיעות רבות על התעסוקה של יהודי ירושלים . מקךסי , הירושלמי הכותב לקראת סוף המאה הי' — אם כי איננו מייחס את דבריו לירושלים דווקא — מציין , כי רוב חלפני המטבע , ( siA *? . ) הצבעים ( והכוונה לצובעי טקסטילים , ( הבנקאים ( sijU- ) והבורסקאים היו יהודים . לעומת זאת , בכתבי הגניזה שמקורם בארץ ישראל אין בורסקאים וצבעים מוזכרים כלל . אבל יש לזכור , שכתבי הגניזה רובם ככולם באים מאנשי ישיבת ארץ ישראל ומסוחרים , ונראה כי גם לאנשי הישיבה וגם לסוחרים לא היתה נגיעה ישירה לבורסקאות או לצבעות . אפשר להניח , שמקצועות הקשורים לעשיית אריגים היו בדרך כלל בידי היהודים . נתנאל ( הוא הבת אללה ) בן ישועה תושב ירושלים , שנמלט מירושלים לפסטאט בימי הסלג'וקים , עורך בשנת 1086 שטר שותפות עם צדקה החבר בן מבחר = ) מח'תאר , ( איש כספים פסטאטי . נתנאל היה אומן מומחה באריגה ; הוא השקיע חמישה עשר דינרים ואילו צדקה השקיע חמישים דינרים . בירושלים היו אומנים יהודים שעסקו גם במלאכת הטווייה . שמואל בן יעקב אלאנךלסי = ) הספרדי , ( שעסק בירושלים בקניות לשם ייצוא , כתב אל יוסף בן נחום אלבךדאני בפסטאט , וציין בין השאר שקנה מטווה . מירושלים שלחו את חוטי הפשתים לצור לשם אשפרה = ) קצארה ) ; התשלום בעד כיבוס החוטים והלבנתם היה לפי 'מחט , ' שכמותו איננה ידועה לנו . בצור היו גם מכווצים את החוטים , ופעולה זו נקראה דק . את החוטים היו שולחים אחר כך בחזרה לירושלים . היהודים עסקו הרבה בעסקי טקסטילים , גם בייצורם וגם במכירתם . הוכחה לכך אפשר לראות גם בפיסקה , שהיתה שייכת לנוסח הקבוע של שטר המכר הארץ ישראלי , כפי שנשתמרה בשטר פיצוי משנת , 1026 בכתב ידו של בן הגאון שלמה בן יהודה , אברהם : תךיך בת אברהם מאשרת , שאין לה עוד שום חוב אצל החייב , מחסן בן חסין , אפילו 'לא אסטם לא פואה , ' כלומר : לא בד ולא צבע לצביעתו . 27 שלמה בן יהודה : . Mosseri I a 20 אבון : Worreii Gottheil- ( לעיל , הערה , 27 , ( 15 ע"א , שורות . ENA 4100 , f . 8 ; 20 , 16-15 עדות על טחנת קמח בירושלים יש לנו לכאורה במכתבו של יוסף הכהן בן שלמה גאון הכותב מירושלים לפסטאט , אל אפרים בן שמריה ( בשנת 1050 לערך . ( במכתב זה יש תוספת בשוליים ( מטעמי סודיות , ככל הנראה , ( שבה מבקש הכותב , כי ישלחו לו את המכתבים על פי המעי : טחגתו של פלוני ( השם לא נשתמר ) הטוחן . ראה : . 13 . 1 8 . r . 30 TS 28 ראה : מקךסי , אקאלים , עמ' . 183 שטר השותפות בין צדקה ובין נתנאל : . TS 20 . 110 צדקה החבר ידוע גם בכינויו 'יסוד הישיבה , ' ראה 15 , f . 4 ז . TS 13 ( נדפס אצל מאן , היהודים , ב , עמ' , ( 254 וראה גם : גיל , תעודות , מס' , 43 שורה 6 ( עמ' : ( 243-242 'רבינו יסוד הישיבה , ' כחשבון הכנסות של ההקדש מתחילת המאה הי"כ . לפי החוזה שביניהם תימכר התוצרת שיספק הירושלמי לבזאזין , הם סוחרי הבדים אשר בקיסאריות ( השווקים , ( והם יחלקו שווה בשווה את הרווח ואת ההפסד . צדקה יכול להחליט על פירוק השותפות ככל עת שירצה . חוטים ירושלמיים הנשלחים לצור : , Mosseri v 363 ( 2 ) ע"א , שורות 6 ואילך : : . Mosseri v 363 אסטם , פואה : BM Or , 5542 , c . 6 יחד עם TS 20 . 169 ו , TS 10 J 8 J . 9 שורה ; 26 אסטם אינו ברזל , כמפורש במילונים , אלא בגד או בד : [ 3 m 3 & 13 ראה : . Excavations al Nessana , III , Princeton 1958 C .. T . Kraemei Jr . ( ed . j . מס' , 33 שורה 16 ( עמ' , ( 105 כהסכם גירושין שהוא כנראה מהמאה הו . ' השווה : E . Kiebiing , Wonerbuch d . , dam 1971 zricch . ischen Papyrusurkunden . Suppl . [ , Amster- כרך 0 עמ' , 242 מס' . 9403 שורד , י ;; ובהערה . בתקופת הגאונים לא ידעו עוד את rrn rcrrcrr שעולה מכתב יד , 89 ! Amonin דיי ב ע"א . שורות . 20-19 'איסטמא מיני תכ : יט "c ? . , 7 v . ? v M 0 אסף , תשובות הגאו יכ , rrn rat irt'c , * r עמ' ; top וראה פירוש רבנו חננאל ל : בלי , שכת נז ע"ב . כיסה .
|
|