|
|
עמוד:147
שורשים קדומים יותר . לדברי המדרש שהתה השכינה בהר הזיתים שלוש שנים ומחצה ( נוסח אחר : שלרש עשרה שנים ומחצה ) אחרי חורבן הבית , ומביאים לעניין זה את הנאמר ביחזקאל יא כג : 'ויעל כבוד ה' מעל תוך העיר ויעמד על ההר אשר מקדם לעיר . ' במכתב שיצא מישיבת ירושלים , הסמיך הכותב את עניין הר הזיתים לחידוש היישוב היהודי בירושלים עם הכיבוש הערבי : 'וקנו הר הזיתים אשר עמדה השכינה עליו' ( אפשר שביקש לומר : קנו לעצמם חזקה , ורחוק מן הדעת שמדובר בקניין ממש . ( הגאון הירושלמי שלמה בן יהודה מזכיר במכתביו כמה וכמה פעמים את ההתכנסות על הר הזיתים , הנערכת בהסכמת השלטונות , ומציין , כי זכות זו היא אחת התמורות למס שמשלמים יהודי ירושלים ( וראה לעיל , עמ' . ( 84 הסופר המוסלמי בירוני , בן זמנו של שלמה בן יהודה , יודע לספר אף הוא , כי היום האחרון לחג הסוכות , הוא היום השביעי בו והעשרים ואחד לחורש , נקרא עראפא = ) ערבה , ( בו עמד השלו על ראשי בני ישראל במדבר ובו חג העצרת , מפני שבו יתכנסו היהודים בהאר הרא ( בוודאי שיבוש , וברור שהכוונה להר הזיתים ) שבירושלים בתורת עולים לרגל , והם מקיפים את האורון = ) הארון ) אשר בבתי כנסיותיהם , שהוא כמו המנבר ( אצל המוסלמים . ( בשעת ההתכנסות על הר הזיתים היה נהוג להכריז את החרם על הקראים , שעליו יודע לספר גם הראב"ד . ממכתבי הגניזה אנחנו למדים שמנהג זה היה מקור לסכסוכים קשים , שגרמו גם לפילוג בעדת הרבניים עצמה , וגם להתערבות השלטונות , שהביאה למעצרם ולהגלייתם של אחדים מראשיה של ישיבת ארץ ישראל . ' על הר הזיתים היו מכריזים גם על המינויים מטעם ישיבת גאון יעקב בירושלים ועל תוארי הכבוד שהישיבה היתה מעניקה לנאמניה בקהילות ישראל בתפוצות . שלמה בן יהודה מזכיר באחד ממכתביו כמה רגז קודמו , הגאון שלמה הכהן בן יהוסף , כאשר הודיעו בעצרת הר הזיתים על סהלאן בן אברהם שהוא ראש כלה ( תואר שהיתה מעניקה הישיבה הבבלית . ( על הר הזיתים נמצאה אבן שאורכה עשר אמות ורוחבה שתי אמות , אשר נקראה 'כסא החזנים . ' היתה מסורת , שכסא זה ניצב במקום שבו עמד 18 ראה : בבלי ראש השנה לא ע"א ; פסיקתא דרב כהנא , מהדורת באבער , וילנה תרפ"ה , פסקא יג , דף קיד ע"ב ; פסיקתא דרב כהנא , מהדורת ד' מנדלבוים , ניוארק תשכ"ב , עמ' ; 234 אבות דרבי נתן , מהדורת ש"ז שכטר , ווינא תרמ"ז , פרק לד , נוסח א ( עמ' ;( 102 והשווה א"א אורבך , חז"ל — פרקי אמונות ודעות , ירושלים תשל"ח , " עמ' 43-42 והערות . 62-60 דברי המדרש האלה מובאים , עם ציון מעמדו החשוב של ההר , גם במכתב הישיבה , כתב יד פירקוביץ' ( לעיל , הערה , ( 4 עמ' , 79 שורות ; 20- 15 , 9-8 עמ' , 80 שורות . 33-32 , 4-3 השווה עוד : ח"ז הירשברג , 'ענייני הר הזיתים בתקופת הגאונים' , ידיעות , יג ( תש"ז , ( עמ' ; 156 מ' גיל , 'עלייה ועלייה לרגל בתקופת הכיבוש המוסלמי הראשונה , ' קתדרה , 8 ( תשל"ח , ( עמ' , 132-131 ושם עוד מראי מקום . ראה בירוני , עמ' . 277 ' י' אברהם אבן דאוד הלוי , ספר הקבלה , מהדורת ג' כהן , פילדלפיה תשכ"ז , עמ' 68 ( וראה הערות המהדיר בעמ' 94 ו 127 בחלק האנגלי : ( 'וכשהיו ישראל חוגגים חג הסוכות בהר הזיתים היו חונים בהר מחנות מחנות אוהבים אלו את אלו ומברכין אלו את אלו . והמעין חונים כנגדם כב' = ) כשני ) חשיפי = ) עדרי ) עזים , והרבנין היו מוציאין ספר תורה ומתריעין שמות המינים בפניהם והם שותקים כמו כלבים אלמים . ' ראה גם : מאן , היהודים , א , עמ' 135 ואילך ; 11 TS Loan ( נדפס אצל מאן , מקורות ומחקרים , א , עמ' 310 ואילך , וראה את הדיון שם , ב , עמ' 62 ואילך , ( וראה צילום המכתב בעמוד ממול ; וראה , TS 13 J 19 J . 16 : שהכין לדפוס ד"צ בנעט ונדפס בספר שהוקדש לזכרו : 'מכתב מאת שלמה בן יהודה , ' ספר הזכרון לד"צ בנעט , ירושלים תשל"ט , עמ' ; 16-1 זהו מכתב של שלמה בן יהודה , שעניינו המחלוקת עם הקראים והכרזת החרם נגדם .
|
|