|
|
עמוד:145
קראי שנמצא בירושלים , כתב לטריפולי של לוב ( טךאבלס אלגרב ) והודיע לפלוני יוסף בן יעקב , שהוא מתפלל למענו כל אימת שהוא עולה להר הזיתים , וגם על יד שערי הרחמים . קראי ירושלמי אחר , משה בן יצחק , מציין במכתבו אל אחד מראשי הקראים בפסטאט , שהוא מתפלל למענו כל הזמן על יד שערי המקדש . אף הפרנס הירושלמי עלי הכהן בן יחזקאל התפלל נוכח שערי הקודש ( עלי אבואב אלקדס ) ובהר הזיתים , למען הפרנס איש פסטאט שהוא כתב אליו . ואילו המגרבי ישראל בן נתן ( סהלון , ( שהתיישב בירושלים , הבטיח במכתבו אל נהראי בן נסים שהוא מתפלל למענו ולמען אבו אסחאק ( כנראה ; אברהם בן משה התאהרתי ) על יד שערי הרחמים ( אבואב א לרחמה , ( ושהוא הולך כל יום שני וחמישי לשער זה ולכל שאר השערים . נראה שבמסורת היהודית נקרא שער הרחמים גם 'שער יהודה . ' השער נזכר בתור מקום שנהגו להתפלל בו , במיוחד בעת גזירות , ובשם שער יהודה הוא נזכר בדבריו של בעל 'חלוק הקראים והרבניים . ' מסופר שם , כי ענן 'לקח עמו מכל בני דתו והניחו בתיהם שדותיהם וכרמיהם לחרבה ועלו מבבל לירושלים ויאחזו בה על שערי יהודה . ' דבר זה תואם את הידוע לנו על שכונת הקראים , שהיתה מול החומה המזרחית . הר הזיתים שימש מרכז להתכנסות ולתפילה . עליו היתה מתקיימת העצרת הגדולה ביום הושענא רבה , בנוכחות המקומיים ועולי הרגל , שהיו מגיעים לירושלים בחודש תשרי . היה מי שסבר , שעובדה זו נבעה מדחיקת רגליהם של היהודים מן הגישה אל הר הבית , אבל נראה שלהתכנסות על הר הזיתים נמוך , והנכנס חייב היה להתכופף : האשמים במעשה עוול היו נלחצים על ידיו , וכך זיהו את הפושעים . ראה דיון בסוגיה זו אצל : גיל , שכונות , עמ' . 28-26 ראוי לציין , כי כמה סופרים מוסלמים מזכירים 'מערה תחת הסלע , ' שנוהגים להתפלל בה . מקךסי , אקאלים , עמ' , 171 מציין שיש בה מקום לשישים ותשעה איש ; יאקות , ד , עמ' , 598 , 594 אומר שמתפללים שם עד תשע מאות ושישים איש . על המבנה התת קרקעי ראה : . 165 f . Researchesin Palestine , I , London 1896-1899 , pp . Ch . Clermont-Ganneau , Archaeological נראה שבימי הביניים המאוחרים קראו למקום מסג'ד דאוד . ראה : ח'פאג'י , ב , עמ' . 296 אין זה נדיר שסופרים מוסלמים מעלימים את הנקודה היהודית , כאשר הם מתארים דברים השייכים ליהודים ולענייניהם , שלקוראיהם לא היה בהם עניין מיוחד . נראה שהשם באב = ) באבין , אבואב ) אלךחמה הועתק על פי מסגד הנביא במדינה , שם שימש 'באב אלךחמה' מקום תפילה על גשם , והיה בקצה המערבי של המסגד ( נקרא גם 'באב עאתכה , ' על שם עאתכה בת עבדאללה בן ןץיד בן מעאויה , כי השער היה מול ביתה . הוא נודע לפני כן בשם 'באב אלסוק , ' כי השוק של אלמדינה היה במערב , בסמוך לו . ( ראה : סמהודי , א , עמ' ; 503 אבן ג'ביר , עמ' . 172 השם באמן הקראן , סורת אלחדיד ' ) הברזל , ( ' נז יג : 'בין המאמינים ובין הפוסחים על שתי הסעיפים תקום חומה ובה שער . בפנים יהיו הרחמים וכנגדו — בחוץ — העונש . ' לפי אחד הפירושים 'רחמה' פירושה : גשם , ראה : אבן אלג'וזי , תפסיר ( לסורת אלאעראף , 'המרומים , ' ז נו , ( דף 28 ע"ב . תפילה להחלמה ראה : , TS 24 . 59 שורה . 44 על שער יהודה , TS 13 J 13 f . 13 r r ^ יחד עם . TS 13 J 27 j . f 5 r זיכרון דברים מעניין שחיבר אפרים בן שמריה , מנהיג הירושלמיים בפסטאט , ראה : מ' גיל , 'מעשה בחלום נפלא וכמשרת ציבור בא בימים , ' מחקרי עדות וגניזה — מוקדשים לש"ד גויטיין , בעריכת ש' מורג-י' בן עמי , ירושלים תשמ"א , עמ' , 71-70 שורה ; 15 משה בן יצחק : 11 , f . 10 Bodl . MS Heb . b ( נדפס בידי י' אליאש , 'ידיעות על ארץ ישראל מהמאה האחת עשרה , ' ספונות , ב [ תשי"ח , [ עמ' . ( 18-17 ראה את דברי בעל החילוק ( חיבורו של הקראי אליה בן אברהם , המחצית הראשונה של המאה הי"ב , ( אצל ש' פינסקר , לקוטי קדמוניות , ב , וינה תר"ך , עמ' , 104 והשווה פוזננסקי ( לעיל , בהערה הקודמת , ( עמ' , 85 וראה בהמשך דבריו שם , שאין יסוד היסטורי לייחס את ראשית התיישבות הקראים לימי ענן . אבל לעניין שער יהודה אלה דברים בעלי משמעות . עלי הכהן : Dropsie 397 ע"א , שורה . 12 ישראל בן נתן : TS 13 . 1 14 , f . 18 ע"א , שורות 18-16 ( נדפס בידי יי סטאר , 'לתולדות נהוראי בן נסים איש פסטאט , ' ציון , א [ תרצ"ו , [ עמ' . ( 451-449
|
|