|
|
עמוד:141
שנשבע לו הקדוש ברוך הוא שאינו חרב לעולם י ושער הכהן ושער חולדה לא חרבו לעולם . ' והנה , בעוד שמדרש זה מדבר גם על שער הכהן , מדברים שני מדרשים אחרים , איכה רבה ובמדבר רבה , על הכותל המערבי בלבד . את הנוסח שבשיר השירים רבה יש לראות אפוא כאילו ביקש לומר : כותל מערבי אינו חרב לעולם , והראיה — שער הכהן ושער חולדה לא חרבו . ומכאן ששער זה היה בכותל המערבי , ולא במזרח הר הבית כסברת חוקרים אחדים . דבר זה מוצא אישור גם מתוך בדיקת הרשימות של שערי הר הבית המצויות אצל סופרים מוסלמים , והשוואתן עם רשימות שערים שנמצאו בגניזה . " יש לשער אפוא , שהשכונה היהודית הרבנית השתרעה מהקטע הדרומי מערבי של הר הבית דרומה , עד השערים ציון והשילוח של אותה תקופה , שהיו בקטע הדרומי של חומת העיר . ככל הנראה היה מיקומה של החומה בקטע זה באותם ימים במרחק רב דרומה לחומת העיר בימינו , כי עדיין עמדה אז — כך יש לשער — חומת אוד 1 קיה , ( Eudocia ) שעברה באיזור הר ציון ופנתה במורדו מזרחה עד בריכת השילוח , ומשם נטתה אל הפינה הדרומית מזרחית של הר הבית " . סוגיה בפני עצמה היא שכונת הקראים בירושלים , והיא נידונה במקום אחר בכרך זה ( ראה להלן , עמ' 166 ואילך . ( בית הכנסת של יהודי ירושלים על פי ההלכה המוסלמית אסור היה ליהודים לקיים בית כנסת בירושלים , שכן לא היו בה יהודים בעת הכיבוש , וממילא לא היה בה בית כנסת באותה תקופה , ובית כנסת חדש אסור היה לבנות , כפי שראינו ( לעיל , עמ' . ( 81 אף על פי כן מזכירים המקורות המוסלמים עצמם את בית הכנסת של יהודי ירושלים , ראה : איכה רבה , פרשה א , דף לה ע"א במהדורת בובר , וילנה תרנ"ט , וראה מקבילות , שם , הערה רפו ; במדבר רבה , פרשה יא , סי' ג ( מהדורת לוין אפשטיין , ירושלים תשכ"ה , עמ' . ( 79 ראה את הדיון על שער הכהן אצל : גיל , שכונות , עמ' , 30-23 ושם מראי מקום ; בעמ' 26 ו 27 יש לקרוא : ( באב ) אלבקר , ולא אלקנה . ראה דיון ומראי מקום אצל גיל , שכונות , עמ' . 31 לדברי תאופנס ( graphia , ed . De Boor , Leipzig 1883 , p . 422 Theophanes Confessor , Chrono- ) החריב הח'ליפה האמיי מרואן בשנת , 745 בזמן מלחמתו נגד סלימאן , את חומות ירושלים . יש להניח כי הן שוקמו אחר כך , אבל אין לנו על כך שום מידע . צפריר ( 1 EJ , XXVII [ 1977 ] , p . 157 Y . Tsafrir , 'Muqaddasi ' s Gates of Jerusalem ' , ) טוען , שחומת אודוקיה לא היתה קיימת עוד בתקופה הנידונה . הוא מסתמך על מובאות ממלןךסי , נאצר ח'סךו ויאקות , שבהן יש כביכול הוכחה , שבריכת השילוח היתה כבר מחוץ לחומה , אבל באותם מקומות מדובר לא על בריכת השילוח , אלא על מעיין השילוח . מקדסי מדבר על סלואן , שהוא מקום ברבץ של ירושלים ; תחתיו נובע מעיין שממנו משקים את הגינות בסביבה . יאקות אף הוא מדבר על מעיין סלואן , שהוא אחורי העיר , בואדי ג'הנם ( הוא נחל קדרון . ( נאצר דו'סרו אומר , כי עץ סלואן הוא מעיין הנובע מתחת לסלע , מחצית הפךסח' ( כלומר שלושה ק"מ ) דרומית לעיר . המונח רבץ פירושו אצל מקדסי וגם בשאר מקורות התקופה / האיזור שמחוץ לחומה או למצודה של עיר כלשהי . ברור אפוא , שסופרים אלה לא התכוונו לבריכת השילוח , אלא למעיין ביר איוב ( עין רוגל , ( אשר את מקום נביעתו בתקופה ההיא אי אפשר לקבוע היום , ומכל מקום ברור כי היה מרוחק מחומת העיר קילומטרים אחדים . ראה : מקדסי , אקאלים , עמ' < 171 יאקות , ד , עמ' ; 594 נאצר דו'סרו , עמ' . 21 למשמעות רבץ , ראה : טבראני , ב , עמ' ; 16 פירוש המושג שם הוא בבירור ההיפך מ'אעלא' = ) מעל ל , ( כלומר במקרה שלפנינו : השכונות שלמטה מן החומה . על ביר איוב ראה מ' הקר , 'הספקת המים בירושלים בימי קדם , ' ספר ירושלים , א , ירושלים תשט"ז , עמ' 198 ואילך . על פךסח' ראה : u . Gewichte , Leiden 1955 , p . 62 H . Hinz , Islamische Masse וראה אצל גיל , שכונות , עמ' , 36-32 ושם דיון על המונח סמרתקה , הוא שמה של שכונת הקראים באותה תקופה , ובירור מקומה .
|
|