|
|
עמוד:140
שכונות היהודים בירושלים קטע של כרוניקה יהודית , שהועתקה ( או נכתבה ) ככל הנראה במאה הי"א , מציין כי בזמן שיחתם של היהודים עם עמר בדבר חידוש היישוב היהודי בירושלים הם ביקשו ממנו שירשה להם להתיישב בדרום העיר , קרוב לשערי 'הקודש' ( כלומר הר הבית ) ולמי השילוח . עמר הסכים לבקשתם , והיהודים בנו לעצמם באותו מקום את שכונתם . הם השתמשו בחומרי בנייה שהיו במקום ונותרו מן הבתים הקדומים החרבים שהיו שם . לדברי אותו מקור זהו שוק היהודים 'עד היום הזה . ' השכונה היהודית היתה בדרום העיר גם בסוף התקופה הנידונה , ואישור לכך נמצא במכתב מן הגניזה , הוא מכתבו של הסוחר המגרבי sent בן צדקה מירושלים , אל נהראי בן נסים בפסטאט . מכתב זה נכתב ב 11 באוקטובר , 1064 כלומר בעשור האחרון שלפני כיבוש העיר בידי התורכמאנים , ושלושים וחמש שנים לפני הכיבוש הצלבני . המכתב עוסק בין השאר בסדרי הלוויות , ונאמר בו כי בניגוד למנהג הישן , שהלוויות היהודיות היו עוברות על פני ךאר אלג'מאעה , כלומר 'בית העדה , ' היה עליהם לעבור עתה דרך שער ציון או שער השילוח , שהם בלי ספק השערים שבדרום העיר . כנגד זה אין בגניזה כל רמז שהשכונה היהודית עברה מדרום העיר לצפונה . דעה זאת , שהשכונה היהודית עברה צפונה , הובעה לראשונה , בדרך אגב , על ידי החוקר הבריטי , G . LeStrange וטען לה בדיון מפורט י' פראוור . מכתבי הירושלמיים מן המאה הי"א שנשתמרו בגניזה אינם מכילים תיאור כלשהו של השכונה היהודית בירושלים . מלבד הציון הסתמי , שהשכונה נמצאת 'נוכח המקדש , ' 'מול היכל ה , " או 'נגד מקדש ה , " נזכר שהשכונה היתה סמוכה ל'שער הכהן , ' וזאת על פי ביטויים כגון : 'כת הרבנים = ) הרבניים ) אשר בשער הכהן שוכנים' ו 'תפילותינו עליכם תדירה ... בהר הזיתים ... ועל שער הכהן ועל שערי מקדש ה ... ' ;' . .. ' ובירכנו אתכם בהר הזיתים ... ובשער הכהן . ' . .. שער הכהן איננו מוזכר במשנה ( לא במסכת מדות , שבה מצוי תיאור הר הבית והמקדש , ולא במקום אחר ) ולא בתלמודים , אלא רק במדרש ארץ ישראלי שנתחבר בוודאי בתקופה הביזאנטית . כשיר השירים רבה ( ב ט ; לשיר השירים ב ט : 'הנה זה עומד אחר כתלנו ( ' אנו קוראים : 'אחר כותל מערבי של בית המקדש , למה ? ראה : גויטיין , היישוב , עמ' 36 ואילך . ראה דברים מפורטים בנושא זה אצל : י' ברסלבי , 'למקומות היישוב היהודי בירושלים בתקופה הערבית , ' ידיעות , ה ( תרצ"ז-תרצ"ח , ( עמ' 27 ואילך ; הנ"ל , 'מדריך ירושלים מן הגניזה הקהירית , ' ארץ ישראל , ז ( תשכ"ד , ( עמ' 69 ואילך ; י' פראוור , 'גלגולי השכונה היהודית בירושלים בתקופה הערבית , ' ציון , יב ( תש"ז , ( עמ' 136 ואילך ; גיל , שכונות , עמ 19 ' ואילך . ראה את קטע הכרוניקה אצל אסף , מקורות , עמ' 20 ואילך TS Arabic , Box , 6 ( 1 ) , f . 1 . וראה תיקונים לקריאתו אצל גיל , שם , עמ' , 20-19 והערה . 3 טקסט מלא של התעודה הזאת וגם של שאר התעודות מגניזת קאהיר הנזכרות להלן נמצאים עתה.- גיל , ארץ ישראל בתקופה המוסלמית החדשה , ב , תל אביב תשמ"ג , עמ' 3-2 ( הכרוניקה ) ואילך . ראה : ; London 1890 , p . 215 G . Le Strange , Palestine under the Moslems , פראוור , שם , עמ' 147 ואילך . טענה מרכזית שנועדה לסייע לדעה זו היא העובדה , שהשכונה הצפונית מזרחית של העיר נקראה בתקופה הצלבנית Judeana או Juiverie ראה : ' תיאור העיר ירושלים , ' אצל : . ones Terrae Sanctae , Leipzig 1874 r . Tobler , Descripti- אין בידי הסבר לכינוי זה של אותו חלק העיר בתקופה הצלבנית . אפשר שהוא קשור ב'תחנות' — התהלוכות הדתיות של הנוצרים , שבהן הזכירו פרקים מתולדות חייו , ייסוריו ומותו של ישו . מצטרפת לכאן הידיעה , שלפיה השתתפו היהודים בהגנה על העיר מפני הצלבנים , בעוד שידוע כי עיקר המאמץ ה . ' לבני היה בצפון העיר . את השתתפות היהודים בהגנת העיר הזכיר בכרוניקה מחורזת , גילו , ( Gilo ) איש פאריס ( נזיר בקלוני [ Cluny ] ואחר כך בישוף וקארדינאל , שליח האפיפיור לארץ ישראל בשנת 1130 לערך . ( ראה : , 794 Ad historiam gestorum , RHC Occ , V , p . ואת המבוא שם , עמ' . 0 x 011
|
|