פרק רביעי קהילות הנוצרים בעיר

עמוד:116

עיקריים : משכבה עליונה של בעלי מעמד , השפעה ורכוש , שניכרה בשפתה ובתרבותה היוונית , וכנגדה השכבות הנמוכות במדרג החברתי , שנבדלו ממנה בכך שדיברו סורית ( ארמית . ( הניגוד הלשוני בין שני היסודות האלה מצויר יפה בתיאור חגיגות הפסחא בירושלים בסוף המאה הד , ' שהותירה הצליינית אגריה . ( Egeria ) במנזר סבס השתייכו הנזירים לשלוש קבוצות לשוניות י דוברי יוונית , דוברי סורית ודוברי גאורגית , ובראשית המאה הט' עדיין מסווג ה'קוממוךטוףום' נזירים בירושלים לפי אותם קווי היכר לשוניים . נראה שבראשית המאה הי"ב עוד יושבת בהר סיני או בסביבתו קהילת נזירים יוונים אורתודוכסים , ששפתם ערבית , אולם הליטורגיה שלהם סורית , ואין הם בבחינת יוצאי דופן . הדבר אופייני לשכבה יוונית אורתודוכסית ניכרת , שאחזה בסורית כשפת הליטורגיה שלה . השפעתו של הכיבוש על השכבה ה'יוונית' היתה קשה ביותר . 'יוונים' רבים עזבו את הארץ , ואת ירושלים בכלל , עם הצבא והמנהל הנסוגים , ועברו לשטחי האימפריה . פורענויות שפגעו גם ב'יוונים , ' כגון הטבח שנערך בשנת 751 באריסטוקראטיה היוונית הארץ ישראלית באנטיפאטךיס , והנסיבות הכלליות הקשות של קיום נוצרים בארץ , הביאו מדי פעם ליציאה של 'יוונים' מהארץ . האנארכיה שפשטה בארץ לאחר מותו של הארון אלרשיד ותוצאותיה ההרסניות במיוחד ביישוב הנוצרי , גרמו לגל הגירה רציני בראשית המאה הט , ' שפנה לקפריסין , לנמליה הדרומיים של אנאטוליה ולקונסטנטינופול . סביר להניח , שמרבית המהגרים השתייכו לשכבה הגבוהה , שהיה ביכולתה לממן את ההגירה ושנעזרה בקשרים קודמים עם האימפריה הביזאנטית . לגל זה משתייכים גם מיכאל הסינקלוס ושני 'המקועקעים' לעתיד ( ראה לעיל , עמ' , ( 105 שעזבו את ירושלים באותו זמן והשתקעו במנזר 'חורה' שבקונסטנטינופול . אף המרכיב החילוני בגל הגירה זה מתועד , למרבה המזל ( שכן מרכיב זה לא זכה לתשומת לב במקורות , ( בחיבור האגיוגראפי 'חיי אנטוניוס הצעיר . ' אותו אנטוניוס נולד בכפר סמוך לירושלים בערך בשנת , 785 כיוהנס אשין . ( Echin ) משפחתו היתה יוונית , כפי שמלמדים שמותיהם היווניים של הוריו . בין שנת 800 לשנת 810 עקר יוהנס עם אחיו , אחותו ונוצרים רכים אחרים אל אטליה , ( Attaieia ) עיר נמל בחופה הדרומי של אסיה הקטנה , והחל שם בקריירה מוצלחת בצבא ובמנהל האימפריאלי . לאחר שלושים שנה נטש את מישרתו ומעמדו , שינה שמו לאנטוניוס והיה לנזיר ולבסוף להךמיט ( מתבודד . ( על ההגירה באותה תקופה מעיד גם תאופנס , המוסר על כריחה של נזירים וחילוניים רבים מהארץ בשנת . 813 גל בריחה חדש , שייתכן כי היה בו גם יסוד של גירוש , היה בשנת , 1013 בעקבות הרס הכנסיות והמנזרים , ובשנת 1056 שוב נמסר על גירוש של יותר משלוש מאות נוצרים מירושלים . אין אנו יודעים מה היה משקלן היחסי של השכבות השונות בגלי הגירה אלה , אולם סביר להניח שנמלטו בעיקר בעלי האמצעים והיכולת , ואילו ; hierosolymitana , Vienne 1898 , p . 99 S . Silviae peregrinatio , ed . P . Geyer , in : Itinera 68 א' לימור , ' אגריה בהר נבו , ' קתדרה , 27 ( תשמ"ג , ( עמ' ; 68-49 ראה גם פרסום כתובת פסיפס בלשון הסורית מהלאוךה שבוואדי סווינית : 298 Suweinit ' , Liber Annuus , XXXI ( 1981 ) , pp . 291- Rubin , 'Palestinian Syriac Inscription from 'En M . Haiioun and R . A . S . Lewis , A Palestinian Syriac Lectionary , 69 0 « 0 grap /!; fl , A . M . 6243 , ed . C . de ° Cambridge 1897 , p . XV Boor , I , Leipzig 1883 , p . 427 Theophanes , CA / 7 na , LXII ( 1944 ) , pp . 187-225 vainqueur des Arabes en 863 ' , ^ na / ec / a 50 // a «< # a- F . Haikin , 'Saint Antoine 1 e Jeune et Petronas 1 e ' p . 74 J . Ebersolt , Orient et Occident , I , Bruxelles 1928 , " Theophanes , ibid ., A . M . 6305 , p . 499 72

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר