|
|
עמוד:115
כיפת האנסטסיס שעמדה להתמוטט , הודות לתשלום שנתי כבד של אל ף מטבעות זהב ( כך יש לפרש את 'סיפור הערבי הזקן 66 . ( ' ייתכן שתשלום זה זהה לתשלום השנתי של 580 סוליךי 'לסאראצנים , ' המוזכר ב'קוממוךטוךום . ' הלחץ הישיר של האימפריה הביזאנטית , שקירבה את גבולה בסוריה לאזורנו , הביא לבנייה מחדש של האנסטסיס בשנות העשרים של המאה הי"א , לאחר ההרס בשנים . 1012-1009 בנייה מחדש היתה קלה יותר במנזרים שב'מדבר ירושלים' מאשר בתוככי העיר , שכן עבודות בנייה באזורים בלתי מיושבים או בתוך חומות המנזרים לא משכו את תשומת לבם של קנאים דתיים או של השלטונות . בעיר , לעומת זאת , היה על הקהילה היוונית אורתודוכסית לעמוד במאבק מתמיד על קיומם של המבנים הכנסייתיים . במשך ארבע מאות שנים הצליחה אמנם לקיים כמה מכנסיותיה העיקריות , אולם הפסידה בהתמדה כנסיות ומנזרים . חנוכת כנסיית הקבר בשנת 1048 מסמלת בבירור את ההישג שבקיום כנסייה זו , למרות ההריסות התכופות שפגעו בה , אולם היא מבטאת גם את השחיקה המתמדת שחלה בתחום זה , שכן הכנסייה המחודשת שוב לא כללה את המרטיריום , הבאסיליקה הקונסטנטינית הגדולה ששימשה בעבר לטקסים ההמוניים . כנסייה זו נהרסה בשנת , 937 ובשנית בשנים , 1012-1009 ושוב לא נבנתה . 67 ממפת ירושלים נעלמה גם הבאסיליקה המפוארת של מריה 'החדשה , ' שאת חורבותיה ראה דניאל אלקומסי הקראי בשלהי המאה הט * 67 , ' ועוד כנסיות ומנזרים , שידוע כי נתקיימו בתקופת הכיבוש המוסלמי אולם לא היו עוד בנמצא ערב הכיבוש הצלבני . הירידה המתמדת במספרם של מבני הכנסייה גרמה ללא ספק לירידה מקבילה במספרם של הכמרים והנזירים שאיישו מבנים אלה . ה'קוממוךטו ךיום' מלמד , שבראשית המאה הט' עדיין נמצאו בירושלים ובסביבותיה יותר משבע מאות נזירים וכמרים . אין בידינו להשוות נתון זה עם נתונים אחרים , מוקדמים או מאוחרים לו , אולם נראה , שככל שנתון זה ניכר כשלעצמו , הוא מציין בכל זאת שלב במגמה רצופה של צמצום והקטנה של הממסד הכנסייתי היווני אורתודוכסי ביר שלים . לצמצום זה תרם גם תהליך נוסף . הקטנת ממדיה של האוכלוסייה היוונית אורתודוכסית החילונית בירושלים ובסביבותיה . ירידה דימוגראפית החילוניים , רובה המכריע של הקהילה היוונית אורתודוכסית , כמעט שאינם נזכרים במקורות . יש להניח שבדומה לאוכלוסייה הנוצרית בארץ קודם לכיבוש , היתה אף קהילה זו מורכבת משני יסודות היווני תורגם ללאטינית באורח משובש ; את הפיסקה climatis ... Christianus factus' ( p . 295 ) 'divina providentia gestum est ut Princeps huius יש לקרוא : ' ut Christianus ... Princeps factus est ' 06 ערבי זקן הבטיח לפאטריארך שילמדו באיזו דרך יוכל לצאת זכאי מאשמת הרחבת כנסיית הקבר , תמורת תשלום שנתי של אלף מטבעות זהב לו ולצאצאיו . משהסכים הפאטריארך , יעץ לו לתבוע ממאשימיו שעקבו במידות הכנסייה לפני עבודות השיפוצים , ומשלא הצליחו לעשות כן , ממילא לא הצליחו להוכיח שהכנסייה המשופצת גדולה יותר ממידותיה בעבר . התשלום הופסק רק בסוף המאה בידי הפאטריארך אליה ג . ' סיפור זה מובא על ידי אוטיכס . ( PG 111 cols . 1130-1132 ) 67 , על היקף השיפוצים שנעשו בכנסייה בשנת 1048 ראה : Gerusalemme ' , LA , xn ( 1962 ) , pp . 249-265 v . Corbo , 'Gli edifiri della Santa Anastasi a * 67 ח' בךשמאי , 'שרידי פירוש דניאל לדניאל אלקומסי כמקור היסטורי לתולדות ps ישראל , ' שלם , ג ( תשמ"א , ( עמ' . 305 , 303
|
|