|
|
עמוד:66
בבניין שהקים היו חמש עשרה סיטראות , ושטחו 70 x 103 — מטר . בשנת 820 הקימו את הפורטיקו , האכסדרה של המבנה . בשנת 1033 היתה רעידת אדמה קשה ( ראה לעיל , ( ובשנת 1035 שופץ המבנה על ידי טאהר ; המבנה הוארך והוצר . צורתו הכללית דהיום נקבעה אז , ואף הכיפה הקיימת כיום , עם פסיפסיה , נבנתה במהלך שיפוץ זה . לפי הכתובת שנמצאה במסגד " היה בו שיפוץ נוסף בשנת , 1065 על ידי מסתנצר , וזה התיקון האחרון במבנה לפני בוא הצלבנים , בשנת . 1099 מסגד אלאקצא היה אתר חשוב ביותר לאסלאם מאחר שעל פי המסורת המוסלמית היה זה יעדו של מחמד במסע הלילה הפלאי שלו . השם 'מסגד אלאקצא' לקוח מן הקראן , וקדושתו רבה ביותר . המסגד שימש לתפילה בציבור , בעוד שכיפת הסלע שימשה לתפילת יחיד . 254 מתחתיו היה אחד המעברים אל הר הבית — שער הנביא ( ראה לעיל . ( מלבד מסגד אלאצקא מונים המקורות עוד מבנים שהיו על ההר . לפי אבן אלפקיה היו בהר ארבעה דוכני תפילה וארבעה מתקני רחצה , אך כיום לא נותר מהם דבר . אף הוא מציין את מחראב מרים , שהיה בין שער התשובה ( באב אלתובה ) ושער הרחמים , אלא שהסדר שבו מציג אבן אלפקיה את השערים איננו מתאים למציאות , כפי שהערנו לעיל , ונראה שמחראב מרים הוא עריסת ישו '" , מבנה זה מוזכר אף אצל אבן עבד רבה , אך ללא ציון טופוגראפי כלשהו . המבנה נזכר אף אצל מקדסי , אלא שגם הוא אינו מציין שום נקודת אחיזה טופוגראפית , מלבד שער מחראב מרים שנידון לעיל , ולכן אינו יכול לעזור בקביעת מקומו המדויק של המבנה . בסמיכות למבנה זה מזכיר מקדסי את מחראב זכריא ( אצל אבן עבד רבה ואבן אלפקיה מוזכר מחראב זכריא לאחר מחראב מרים , שער הגיא ושער הרחמים . ( אצל נאצר ח'סרו מתואר המחראב ככיפה בצפון הרחבה . 257 הואיל ולא נותרו כל שרידים ממבנה זה , הרי שקשה להכריע אם עמד מבנה זה בצפון ההר , כדברי נאצר ח'סרו , או שעמד בסמיכות למחראב מרים . לה סטךנג' למשל , מעלה אפשרות שהיו שני מבנים נפרדים ואפשר לקבל זאת , אם אכן גרמה רעידת האדמה של שנת 1033 לשינוי רב בין המצב במאה הי' לבין המצב במאה הי"א . מקום קשירת הבראק ( בהמת הרכיבה האגדית של הנביא מחמד ) מוזכר אצל אבן עבד ר בה ליד פינת מסגד אלאקצא . נאצר ח'סרו מזכיר את הכניסה 260 שהנביא נכנס דרכה להר , וברור שהכוונה לשער הכפול . אבן אלפקיה מזכיר את המקום 261 שמחמד קשר בו את בראק , ומציין שהמקום היה בזווית הר הבית בדרום , ליד צריח ( מבין ארבעת הצריחים שהיו על ההר . ( במקורות מוזכרים מבנים נוספים שהיו על רחבת הר הבית , אך לא ניתן לקבוע את מקומם . במרכז ההר בנויה ה'רמה' ( בערבית מצטבה או דכה . ( צורתה — טרפז , ומידותיה כיום : מאה ושישים מטר אורך ומאה וארבעים מטר רוחב בקירוב . לפי אבן אלפקיה היה שטח הרמה 140 x 300 אמות 63 x 137 . 1 ) מטר , ( ולפי נאצר ח'סרו היו ממדיה 330 x 300 אמות ארוכות 182 x 201 ) מטר . ( גובה הרמה מעל לרחבת הר הבית ארבעה מטר בערך , בדומה לתיאורים במקורות : לפי אבן אלפקיה י QDAP , S . A . S . Husseini , inscription of the Khalif El- . 254 1 x ( 1942 ) . pp . 77-80 Mustansir Billah 458 A . H . ( = A . D . 1065 ) ע' סיון , 'קדושת ירושלים באסלם , ' בתוך : מ' שרון ( עורך , ( סוגיות בתולדות ארץ ישראל תחת שלטון האסלם , ירושלים תשל"ו , עמ' . 37 : 5 יאה Le Strange , p . 166 ולעיל . עמ' 25 . 62 שם , עמ' " . 164 נאצר חיסרו . עמ' Le Strange , p . 170 258 . 75 י " שם , עמ' ° Le Strange , p . 162 26 l . 163 נאצר ח'סרו , עמ' 26 . 86-85 שם , עמ' . 160-157
|
|