|
|
עמוד:62
דהיינו שערי המשרתים מהאח'מאס . 234 מן המדריך אף נראה , שמחברו נותן שם לכל אחד מן השערים היוצרים את השער המשולש : שער המים , שער השיר ושער הנשים , אך מובן שהשמות הללו , הלקוחים מן המשנה , הם בגדר זיהוי אגדי בלבד . ' אם אכן מתקבלת ההצעה , ששלושת השמות הללו הם שמות חלקיו של השער המשולש , הרי ניתן ללמוד מכך שהמזרחי מבין שלושת פתחי השער המשולש היה קיים כבר בתקופה המוסלמית הקדומה . הצעה זו תעזור לזיהוי 'שערין [! מחראב מרים' הנזכרים אצל מקדסי עם השער המשולש . 2 " 1 שם זה קשור עם עריסת ישו הנמצאת בקרבת מקום , וניתן להגיע אליה מן השער המשולש דרך אורוות שלמה . דרך גישה אחרת לעריסת ישו היא מפני הר הבית במדרגות , כפי שמתאר זאת נאצר ח'סרו . 237 השימוש בצורת הרבים 'שערי' אצל מקדסי והעדר אזכור של השער המשולש במקום אחר בתיאורו , מחזקים את הרושם שבדברו על 'שערי מחראב מרים' המדובר אכן בשער המשולש . בחומה המזרחית של הר הבית ידועים וניתנים לזיהוי שני שערים — שערי הרחמים , המוזכרים בכל ששת המקורות . מדריך ירושלים מזהה אותם , כדרכו האגדית , עם שערי ניקנור של בית המקדש . מקדסי מציין את שער הרחמים כשני שערים ; אצל האחרים , לעומת זאת , אוזכר בסמיכות לשער הרחמים שער נוסף — שער התשובה ( באב אלתובה , ( ובמדריך ירושלים נזכר שער זה בשם אחר '-. שער המזרחי . ' זיהויו של שער הרחמים עם שער הרחמים של היום אינו מוטל בספק . תיאורו של נאצר ח'סרו את שער הרחמים" מוכיח זאת : הוא מתאר את מבנה השער על פתחיו הרבים , ואף מציין את קדמות המבנה . שער התשובה מצוי ממש מדרום לשער הרחמים , אך לא ברור אם זה השער הקיים עד היום , הקרוי שער הלוויות , או הכונה לשער שנתגלה מתחתיו לפני שנים מספר "' . השם באב אלתובה מיוחס על ידי נאצר ח'סרו לאחד משני השערים היוצרים את השער . 240 אך המקורות האחרים מציינים את שער התשובה בנפרד . שער המזרח מתואר במדריך ירושלים כמלא זוהמה , ואולי קשור הדבר בעובדה שלוויותיהם של המוסלמים מהר הבית יצאו דרך שער הלוויות . שער נוסף שניתן לזהותו במידה רבה של ביטחון הוא השער הנקרא אצל מקדסי שער בריכת בני ישראל ( בךכת בני אסךאיל . ( ניתן להניח שזהו השער הצפון מזרחי של הר הבית , שנקרא בשם שער השבטים מאז התקופה הממלוכית , הואיל והיוצא מהר הבית צפונה דרך שער השבטים , המצוי דרומית לשער האריות של ימינו , עובר על הסכר הסוכר את בריכת בני ישראל . 234 לעניין תרגום זה ומשמעותו ראה : מדריך ירושלים , עמ' , 70 גיל , שכונות היהודים , עמ' 24 הערה ; 26 המבנים האומיים , עמ' . 39 בשל תיאור שער אח'מאס ברור שהמדובר בשער המשולש ולא בשער הכפול , המזוהה בביטחון עם שערי חולדה ושער הנביא , ולכן אולי אותה 'חצר בת שבע , ' המזוהה עם דאר אלאח'מאס , והמתוארת במדריך ירושלים ( עמ' , ( 71 איננה אלא בניינים viri v שבחפירות הכותל , המצויים מול שער זה . ראה בן דב , טכניקה , ציור . 1 קשה לקבל את הנחתו הראשונה של בן דב , המבנים האומיים , עמ' , 39 כאילו העובדים על הר הכית התגוררו בבניין , 11 שהוא המפואר שבבניינים , או אפילו בבניין 111 ( וראה לעיל , הערה , ( 194 כך שבתגליות שמדרום להר הבית אין מניעה לקבוע את הזיהוי של שערי אח'מאס עם השער המשולש . י מדריך ירושלים , עמ' . 71 236 82 ו Le Strange , p . ן : נאצר חיסרו , עמי . 78-77 - " נאצר ח'סרו , עמ' ' . 77-76 אי שילר , שער הרחמים , ירושלים , 1975 עמ' , 7 טור ימני . ° ראה אצל שילר , שם , עמ' 6 טור ימני . ' פראוור , השכונה היהודית , עמ' , 141 וכן צילום השער אצל שילר , שם , עמ' , 2 טור שמאלי . כמו כן ראה : Testament , Paris 1956 , p . 575 . fig . 179 L . H . Vincem — M . A . Steve , Jerusalem del'Anaen ודיון שם . 242 אצל אךךסי , למשל , ראה : idnsi ' s G . Le Strange .
|
|