|
|
עמוד:47
שכונת הנוצרים ראינו לעיל ' 21 כיצד תחמו הנוצרים את שכונתם בשנת 1063 על ידי שחזורה והשלמתה של החומה באיזור הצפון מערבי של העיר . 124 לפי ויליאם מצור נעזב הרובע מתושביו המוסלמים והם התפזרו לכל חלקי העיר , וברובע שלט הפאטריארך . גבול הרובע , אשר נוצר לדברי ויליאם י 'מאז הימים בהם נכנסו הלאטינים לירושלים והרבה שנים לפני כן , ' מתואר כך : הגבול הצפוני נקבע על ידי החומה , הנמשכת מהשער המערבי או משער דויד , עוברת את מגדל הפינה , הידוע כמגדל טנקךד , ( Tancredi Tun-is ) עד השער הצפוני הנקרא על שם המרטיר הראשון — סטפנוס . ( Porta Sancti Stephani ) הגבול הפנימי נקבע על ידי הרחוב הציבורי , ( Via Pubiica ) העובר משער סטפנוס הישר אל שולחנות חלפני הכסף , ומשם שוב לשער המערבי . לפי תיאור זה היה תחום הרובע הנוצרי ממש כתחומו היום . אמנם ויליאם מצור מתאר את ירושלים בתקופה הצלבנית , אך כאמור , לפי דבריו נקבעו גבולות הרובע עוד בתקופה המוסלמית הקדומה . בלב הרובע עמדה כנסיית הקבר הקדוש ובסמוך לה הוקם מסגד עמר . מסגד זה הוקם לזכר מאורע המתואר אצל אוטיכיוס , לפיו נכנס עמר בשער העיר עם חבורתו והתיישב ברחבה של כנסיית הקבר הקדוש : 'כאשר הגיע זמן התפילה שלו , אמר לפאטריארך סופרוניוס : "אני רוצה להתפלל , " וסופרוניוס ענה לו : "אמיר המאמינים , התפלל במקום שבו אתה נמצא [ כעת . " [ "לא אתפלל כאן , " ענה עמר . ואז הפאטריארך הוביל אותו לכנסיית קונסטנטינוס ופרש לו מחצלת באמצע הכנסייה . אך עמר אמר : "אני לא אתפלל גם כאן , " והוא יצא אל המדרגות שנמצאו לפני שערי כנסיית קונסטנטינוס הקדוש במזרח והוא התפלל לבדו על המדרגות . מאוחר יותר , בהיותו יושב , אמר לפאטריארך סופרוניוס : "התדע למה לא התפללתי בתוך הכנסייה" ? "הוי אמיר המאמינים , " אמר הפאטריארך , "אינני יודע . " "לו הייתי מתפלל בתוך הכנסייה , היתה הכנסייה אובדת מבין ידיך מכיוון שאחרי מותי המוסלמים היו לוקחים אותה , בטענה שעמר התפלל כאן" 6 / נ ' וכאן כתב עמר כתב אישור , שהמוסלמים לא יתפללו במקום אלא ביחידות , ושלא יתכנסו לתפילה אלא רק כאשר מודיע המאך'ן על מועדה . הנאמר על ידי אוטיכיוס מאפשר לאתר בדיוק את מקום התפילה של עמר . בשנת 935 לקחו המוסלמים חלק מן המקום שנמצא על המדרגות , מזרחית לאטריום ( atrium ) של הכנסייה , והמקום הפך למסגד . 127 קביעה מדויקת יותר של מקום המסגד , הקובעת את מקומו באיזור ההוספיס הרוסי דהיום , מתקבלת בעקבות מציאת אבן מסותתת בסיתות הרודיאני במקום , בשנת , 1898 ועליה כתובת . האבן קבועה משמאל לכניסה הגדולה מבין שלוש הכניסות המקוריות לאקךיום של כנסיית הקבר הקדוש הביזאנטי . 128 נוסח הכתובת 129 אומר : י ' לעיל , בסוף הסעיף הדן בביצורי העיר . 124 ראה : ויליאם מצור , . WT . 1 X 1 17-18 על כל הפרשה ראה : Speculum , xxvn ( 1952 ) . pp . 490-503 J . Prawer , 'The Settlement of the Latins in , Jerusalem ובמיוחד עמי 125 . 491 מובא ב 126 JN , p . 243 שם , שם . השווה תרגום לא מדויק בספרו של קראנרן : Ch . Couasnon , The Churchof the Holy Sepulchre JN , p . 228 ' 2 in Jerusalem , London 1974 , p . 18 בנוגע לאיתור המסגד , לדעתם , ראה שם , ציור , 119 אות . Z ' M ראה איתורה המדויק בתצלומה נ 1 ץ ,. / A ' , pi . והדיון La Basilique de / ' 7 & w 7 , 7 , RAO , 11 ( 1898 ) , pp . 302-362 Constantinc et la Mosque ' e d'Omar a Jerusalem ' , Ch . Clermont Ganneau . ובעיקר עמ' * . 355-351 לפי ואן ברכם , קורפוס , עמ' . 54-53
|
|