|
|
עמוד:44
שכונות העיר שכונת היהודים את התקופה מאפיין פיצול העיר לשכונות , שבהן התגוררו בני עדות אתניות או דתיות שונות . שכונת יהודים היתה קיימת כבר בזמנו של עמר בן ח'טאב , כפי שעולה מתעודה מן הגניזה , המספרת על שבעים משפחות יהודיות שבאו מטבריה ומסביבתה להתיישב בעיר , בהסכמת עמר . היהודים ביקשו להתיישב 'בדרום העיר ... וזהו "שוק היהודים" . ' הם ביקשו מקום זה בשל קרבתו לשערי הר הבית ובשל הקרבה אל מעיין השילוח , אשר רצו לטבול בו . " מקורות נוספים המציינים את מיקומה של השכונה היהודית , מתארים את 'כת הרבנים אשר בשער הכהן שוכנים ; ' שער זה מוזכר במספר מקורות . בזמן הכיבוש הצלבני , שלוש מאות שנים מאוחר יותר , מציינים המקורות בשם שכונת היהודים Juiverie = ) , ( את השכונה הצפון מזרחית של העיר , אך שכונה זו מאוחרת יותר ואינה זהה לשכונה היהודית הנזכרת , ששכנה , כאמור , בדרומה של העיר , ולא נותרו בה יהודים בתקופה הצלבנית "" . ואולי קשור השם בהגנת היהודים על מקום זה בזמן הכיבוש הצלבני של שנת 1099 בלבד . '" ככל הנראה נדדה השכונה היהודית לחלק הצפוני של העיר לאחר שנעזב הקו הדרומי של החומה ( ראה לעיל , עמ' , ( 37 ושכונת היהודים נותרה מחוץ לעיר , ללא הגנה מספקת במציאות של המאה הי"א . נראה שבתקופה המוסלמית הקדומה היתה השכונה היהודית בחלק הצפוני של גבעת עיר דויד . זיהוי זה עולה בקנה אחד עם המסופר במכתב מן הגניזה , על שוק היהודים הסמוך לשילוח ולשער הכהן , שהוא לבטח אחד משערי הר הבית . 103 בחפירותיו של מזר באיזור סמוך נתגלו מספר ממצאים המאשרים אפשרות זו . נמצא משקוף אבן גדול , שצבועות בו שתי מנורות ; אמנם החופר מייחס זאת לתקופת הכיבוש הפרסי של שנת , 614 אך ייתכן בהחלט שימוש דומה אף בתקופה המוסלמית הקדומה . 104 כמו כן יש לציין מתקן צביעה מן התקופה המוסלמית הקדומה , שנתגלה באיזור המבנים האמיים , וצביעת בדים היתה , כידוע , מקצוע יהודי טיפוסי '" ? I ממצא מסוג אחר הן כתובות עולי הרגל היהודיים , שנתגלו בסביבות הר הבית . קבוצת כתובות נמצאה בצפון הר הבית , ו : אסף , עמ' 98 . 28-25 שם , עמ' ; 28 פראוור , השכונה היהודית , עמ' ; 137 וראה גם מדריך ירושלים , עמ' , 76 שס מוזכר 'בית הטהרה' כמקום השילוח . 99 ברסלבי , יישוב ירושלים , עמ' c , . 25 שם , שם ו דיון בו להלן , במסגרת הדיון בהר הבית ושעריו . 101 פראוור , השכונה היהודית , עמ' , 147 ראה גם את מסקנתו של גיל , שכונות היהודים , עמ' . 29 102 אך ראה פירוש אחר למושג Jmverie אצל גיל , המציע שהשם הזה הוא שם גנאי של עדה נוצרית אחת על רעותה , וכינוי הגנאי הוא 'יהודים . ' בכינוי זה נתכנו לדעתו היעקוביטים , שישבו בפינה הצפון מזרחית של העיר . ראה גיל , שם , עמ' 34 הערה , 49 וכן י' פראוור , ' היהודים במלכות ירושלים הצלבנית , ' ציון , יא ( תש"ו . ( עמ' , 47 הערה . 52 י פרארור , השכונה היהודית , עמ' . 187 הדבר מתאים גם לפי גיל , שכונות היהודים . עמ' 104 . 20 ראה : ב' מזר , 'החפירות ליד הר הבית , ' קדמוניות , ה ( תשל"ג , ( עמ' . 88-87 ציור המשקוף מצוי אצל מ' בן דב , טכניקה , עמ' , 71 ודיון במשקוף בעמי ' ° 5 . 76 ראה תצלום המתקן אצל מזר , סקירה ראשונה , לוח ב , מס' . 8 m ל"א מאיר , 'כתובות יהודיות בצפון הר הבית , ' מאסף ציון , ג ( תרפ"ט , ( עמ' , 25-22 אלא שהללו נמצאו בקיר מבנה האסערדיה , שנבנה בשנת , 1359 ולכ ; יש ספק במקומן המקורי של הכתובות שאופיין הביזאנטי ערבי נקבע כבר על ידי המחבר . אף לו היה זה מקומן המקורי , גם אז אין להיתלות בקיומן בצפון הר הבית כהוכחה לקיומה של שכונה יהודית באיזור ההוא בתקופה המוסלמית הקדומה . וראה פראוור , השכונה היהודית , עמ' . 147
|
|