|
|
עמוד:8
את החובה של תשלום המס ותו לא , ויש אף מי שציין דווקא את חופש הפולחן . סופרים רבים השמיטו את הסעיף על היהודים , ובהם גם סופר נוצרי מפורסם , סעיד אבן בטריק , בן המאה הי . ' בלאך'רי אומר רק זאת שאבו עבידה בן ג'ראח נתבקש לכרות חוזה שלום ( צלח ) עם התושבים , והוא נתן להם את מבוקשם בתנאי שיבוא עמר ויאשר זאת בכתב , כולל החובה לשלם מסים כמו שאר ערי סוריה וארץ ישראל . סופר אחר מן הקדומים , יעקובי , מצמצם את נוסח החוזה להבטחה של ביטחון , גם לתושבים וגם לכנסיות . הוא אף מביא ידיעה ( שנדחתה , לדבריו , ( המספרת כי החוזה נערך לא עם הנוצרים אלא עם היהודים . ככל הנראה יש בידיעה זו הד להסכמתו של עמר להתיישבות היהודים בירושלים ( ראה להלן , עמ' , ( 136 כנגד זה מבליטים מקורות נוצריים סוריים מאוחרים יותר , כגון בר הבךאוס ומיכאל הסורי , דווקא את האיסור על התיישבות היהודים ( דלא שליט יודיא דנעמר באורשלם " . ( מעמדה של ירושלים אחרי הכיבוש המוסלמים קיימו את החלוקה המנהלית של ארץ ישראל כמו שהיתה נהוגה בימי הביזאנטים . , Palaestina prima דהיינו איזור החוף , יהודה ושומרון , נקראה מעתה ג'נד פלסטין ( ג'נד פירושו צבא , והכינוי מראה שלכל אחת מן הנפות המוסלמיות הוצמדו שבטים מסוימים , אשר היוו את צבא הכיבוש . ( Palaestina secunda נקראה מעתה ג'נד אךךן , וכללה את הגליל כולו ואת עמק הירדן על שתי גדותיו ( החלק המערבי של . ( Peraea ירושלים היתה כלולה כמובן בג'נד פלסטין . יש לזכור , כי גם בימי הביזאנטים לא היתה ירושלים בירה מנהלית , וקיסריה היא שהיתה בירת הנפה . המוסלמים ביטלו את מעמדה של קיסריה ; תחילה ריכזו את ענייני הנפה בלוד ואחר כך ברמלה , עיר שיסד הח'ליפה האמיי סלימאן . ( 717-715 ) כמו ערים אחרות בנפה , כגון עזה , אשקלון , שכם , קיסריה ויפו , היתה ירושלים בירת מחוז ( בערבית כורה , כנראה מלה שאולה מן . ( kh 6 ra : mrrn כך נשאר המצב במשך כל התקופה שאנחנו דנים בה : ירושלים היתה כפופה מבחינה מנהלית לרמלה , והקאצי של ירושלים היה כפוף אף הוא לקאצי שכרמלה , כך שגם מבחינת השיפוט המוסלמי הדתי היתה ירושלים כפופה לרמלה . ירושלים זכתה לשפע של שמות בפי הערבים . במקורות הקדומים יותר היא נקראה איליא , בלי ספק כדרך שנקראה בפי הביזאנטים ; . Aeiia Capitoiina מ ? עודי , שכתב באמצע המאה הי' כערך , יודע אפילו שהראשון שקרא לעיר בשם זה היה הקיסר אנטונינוס , וכי היא נקראה כך על שם הדךעוס , ומוסיפים לקרוא לה כך עד היום , כלומר בשנת 345 ( היא 956 לספירה . ( ואולם סופרים מוסלמים אחרים פירשו בדרך כלל את השם באופן אחר , דרך משל על פי השם 'אליהו , ' או הביטוי 11 ראה : בלאך'רי , פתוח , עמ' ; 139-138 יעקובי , תאריח / ליידן , 1883 ב , עמ' 1 167 סעיד בן בטריק ( שיח'י , ( ב , עמ' ; 17 חמירי , עמ' ; 151 מג'יר אלדין אלעלימי , עמ' ; 224 אגאפיוס ממנבג , ' מהדורת וסילייב , ( Orientaiis , vin , Bedjan , Paris 1932 Patwiogia ) עמ' ; 215 בר הבראוס , עמ' 103 י מיכאל הסורי , הכרוניקה , ( ed . chabot , Paris 1899-1910 ) ד , עמ' 420-419 ( מקור ;( ב , עמ' 425 ( תרגום ' 2 . ( ראה מאמרו של ש"ד גויטיין , 'על שמותיה הערביים של ירושלים , ' מנחה ליהודה — ספר היובל לי"ל זלוטניק , ירושלים תש"י , עמ' 62 ואילך = ) היישוב בארץ ישראל , עמ' 32 ואילך . (
|
|