|
|
עמוד:336
האותיות כבר מייצגת את 'הכופי הפורח' במיטבו : הסיומות פורחות והקצוות העליונים של האותיות מקושטים . היה זה , ככל הנראה , הפיתוי שבמדיום המיוחד , זה של פסיפסי הזכוכית , שהוליד את הצירוף הקישוטי העשיר , שכלל שיבוצם של מעין כוכבים נוצצים בינות לאותיות ולמלים . הצבעים תואמים את כל הכתובות שבפסיפסים , דהיינו אותיות בצבע זהב על גבי רקע ירוק . מבחינה עיטורית , דוגמה זו היא מן המקושטות ביותר , וזאת למרות צפיפות מסוימת בשורות . הכתובות שבפסיפסים קבועות תמיד ברצועה שבחלק העליון של המשטח : כך בתוף של כיפת הסלע וכך אף בכתובת זו , המצויה במסגד אלאקצא ( איור . ( 12 סיכום בפרק ראשון זה של האמנות המוסלמית בירושלים , באים למעשה לידי ביטוי עיקרי היצירה האמנותית של האסלאם הקלאסי . למרות שמבחינה היסטורית זו תקופה של ראשית האסלאם , וניתן היה לצפות שהאמנות המלווה תקופה זו תהיה הססנית או בשלבי התהוות , הרי שמתגלה יצירה מגובשת , המציגה נוסחאות אמנותיות בעלות אופי ייחודי . אמנם , כבר נאמר שניתן להבחין במורשת הכפולה המהווה את התשתית לאמנות המוסלמית — המזרחית עם הרבדים הסאסאניים , והמערבית יותר בעלת המסורת הקלאסית הלניסטית סורית . ואולם מזיגתן של שתי המורשות הולידה , למן ראשיתה , את האמנות המוסלמית העומדת ברשות עצמה . מיקומה של בירת האימפריה המוסלמית בדמשק תרמה לכך שהפעילות בקרבתה של הבירה , ולענייננו בירושלים , יצאה נשכרת . ההגדרה הכללית ביותר לפעילות הארכיטקטונית של התקופה המוסלמית הקדומה ושל האמנות המלווה אותה היא 'אמנות מפוארת . ' הדברים אמורים בעושר הרב של הדיקורציה הארכיטקטונית המלווה את המבנים הנאים , הבנויים על פי עיקרי אדריכלות קפדניים . דיקורציה ארכיטקטונית זו המצטיינת בעושר החומרים התורמים לקישוט המבנים : שיש בעיבודים שונים , פסיפסי זכוכית , מתכת ועץ , וכן שימוש בצבעוניות מגוונת המלווה דגשי זהב רבים , ואף זאת בחמרים השונים — שיש , מתכת וזכוכית . כל אלה תורמים לעושר העז המאפיין את האמנות המוסלמית בפרק זמן זה . במידה רבה הונחו כבר בתקופה האומיית , כפי שהיא מתגלה באמנות בירושלים , היסודות לאמנות המוסלמית של התקופות האחרות . אך אין הדברים אמורים לגבי ארץ ישראל בלבד , אלא ניתן לראות את ההשלכות של פרק זה בתולדות האמנות המוסלמית אף מחוץ לגבולות ארצנו . קיצורים וביבליוגראפיה בן דב = מי בן דב , 'המבנים מתקופת בית אומייה ליד הר הבית , ' בתוך : ב' מזר ( עורך , ( החפירות הארכיאולוגיות ליד הר הכית , ירושלים = ) 1971 ארץ ישראל , י [ תשל"א ; ספר שזר , [ עמ' ו ואילך . ( המילטון R . W . Hamilton , The Structural Historyofthe Aqsa Mosque , London 1949 = ואן ברשם M . van Bere hem , Mate ' riaux pour un Corpus Inscriptionum Arahicarum , Le Caire 1927 = לה סטראנג' G . Lc Strange , Palestine Under the Moslems , London 1890 = קרסוול K . A . C . Crcswell , Early Muslim Architecture , Oxford 1969 =
|
|