אלחנן ריינר "אילן אשר ענפיו מרובים ": א.ר. מלאכי ומחקרי ארץ ישראל שלו

עמוד:יג

את כתיבתו ואת סגנונו , כלומר הוא עצמו הביא אותו אל גבול לימודי החול , והצעדים שעשה משם והלאה אינם מרחיקים אותו מנקודה זו בצורה משמעותית . מתוך שהוא מתעתד להגיע בשבת לבית רבו לבחינה השבועית משתמע , שההתדיינות התקיימה עור 10 שעה שמלאכי שהה בין כותלי תלמוד התורה . באותה שנה עצמה , במאמר קצר בעיתון "חבצלת , " הגיב "א . ר . אנגלמן , מתלמידי ישיבת עץ חיים יצ"ו , " על ביקורת שהוטחה בעיתון "היהודי" שיצא בלונדון כלפי תלמוד תורה עץ חיים בירושלים , כי הוא אוסר על תלמידיו לקרוא עיתון , ללמוד שפה אירופית , לבקר ב"מדרש אברבנאל" ואפילו ללמוד דקדוק ; תגובתו משלימה את דבריו במכתבו לרבו . בתשובתו טען מלאכי כי תלמידי עץ חיים בירושלים לומדים דקדוק , וכי יש להם ידיעה רבה בחכמה זו . הוא גם מפנה לספר דקדוק שחובר על ידי אחד מן 1 המלמדים . ' לדבריו מותרת קריאת העיתונים לבני הישיבה , "ולא עוד אלא שגם הרבה בני ישיבה נמצאו שכותבים בעתונים . " אך לענייננו חשובה יותר תגובתו לעניין לימוד השפות וההליכה לספרייה . למרבה ההפתעה , מלאכי מגן על שני האיסורים "זהו גזירת חכמים מזמן מוקדם ואפשר עוד מקודם הת"ת , מגאוני ורבני ירושלים תובב"א [ ... ] ולכן לא ירצו כבוד הגבאים שליט"א לפרוץ הגדר . " אמנם על לימוד השפות הוא טוען כי האיסור חל רק על לימוד "בכנופיא , " היינו בציבור , ואילו לימודם של יחידים לית 12 לן בה . ואמנם , לדבריו מצויים בחורים "היודעים שפה אירופית שלמדוה ביחידות . " מלאכי בן החמש עשרה מתגלה אפוא בשנת 1910 כמשכיל מתון ביותר , לפי שעה נטול כל יסוד ביקורתי או רדיקלי . אמנם הוא סקרן תאב דעת , ועל פי מאמריו הראשונים הוא כבר אוסף בסביבתו הקרובה חומרים גלויים ואפילו מגיע לחומרים גנוזים — מהלך שאפשר לו , בסופו של דבר , את כתיבת מאמריו הראשונים , שעתידים לצאת לאור בבמות ספרותיות מקומיות , חלקם עוד קודם לעזיבתו את ירושלים . יתר על כן , מן הקטע שצוטט לעיל מסתבר , שבאותה עת הוא כבר רוקם תכניות מחקר נועזות יחסית : כתיבת חיבור מקיף על הספרות העברית בארץ ישראל . דומה כי המעבר האטי שחולל מלאכי עד עתה מן הישיבה לעולם הכתיבה והמחקר שבהם בחר לעסוק , עולם שבו יעשה את כל שנותיו , מאפשר לראות בו בהיבטים 10 בלקסיקון אישים , שיצא לאור בניו יורק בשנת , 1913 זמן קצר לאחר הגעתו של מלאכי , נאמר כי למד ב '' בית המוסר" בהנהגתו של ר' יצחק בלאזר , מן הבולטים במנהיגי תנועת המוסר , שהתיישב בערוב ימיו בירושלים . ראו עליו ד' כ"ץ , תנועת המוסר , ב , תל אביב תשי"ד , עמ' 273-220 ( על תקופת חייו בירושלים , שם , עמ' . ( 259-254 מלאכי עצמו לא מזכיר את לימודיו ב"בית המוסר , " אך בלא ספק הוא המקור לידיעה , שכן עמד בקשר מכתבים עם מחבר הלקסיקון עוד מירושלים . ראו ב"צ אייזענשטאדט , הערך '' אנגלמן ( מלאכי , " ( דורות האחרונים , א , ניו יורק תרע"ג , עמ' . 41 על קשריו עם אייזנשטט , ראו רביד , שם , עמ' . 221 11 הוא מפנה למודעה שהתפרסמה "בלוח עץ חיים בשנה העברה ע"ד ספר דקדוק ממלמד הת"ת די אברהם צבי זיסרמך . נראה שהספר לא ראה אור . 12 "תשובה לבן מגלה סוד , " חבצלת , שנה לט , גיליון 20 ( כ"ו בחשוון תרס"ט , ( עמ' קד-קה .

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר