|
|
עמוד:9
המבחן שאנו בוחרים לצורך הבהרת רעיונותינו מספרות הרבה מאוד על הנחותינו המוקדמות . למשל , לה מטרי , ( La Mettrie ) בספרו הנודע לשמצה , L'Homme Machine השתמש כמסגרת מבחן במערך הפסלים המונעים באמצעות מים , שהמלך לואי הארבעה עשר הציב בוורסיי : כיצר אפשר להגיע מרובוטים מעין אלה ליצורים בעלי תבונה - האם על ידי ציודם בחושים ? מסגרת המבחן של ב"פ סקינר ( Skinner ) הייתה יונה מנקרת בעולם המבודד של "קופסת סקינר . " סר פרדריק ברטלט ( Baniett ) בחן כמדומה את רעיונותיו על חשיבה על רקע התנהגותו האפשרית של שחקן פיקח במגרש הקריקט ; ואילו מקס ורתהיימר ( Wertheimer ) בחן את רעיונותיו על גרסה מוסווית קלות של אינשטיין הצעיר השוקד על עבודתו . מסגרת המבחן של עשייה חינוכית שונה בתכלית מכל אלה , ומתאימה במיוחד לפסיכולוגיה תרבותית . מסגרת זו מניחה שפעילותם המנטלית של בני אדם אינה פעילות של יחיד ואינה מתנהלת בלא סיוע , גם כשהיא מתרחשת "בתוך הראש . " אנו המין היחיד בטבע ה"מלמד" בדרך משמעותית כלשהי . חיים מנטליים מתרחשים עם אחרים , מעוצבים לצורך תקשור , ומתגלים בעזרת קודים תרבותיים , מסורות וכדומה . אך כל זה משתרע הרבה מעבר לבית הספר . חינוך מתרחש לא רק בכיתות , אלא סביב השולחן בארוחת הערב כאשר בני המשפחה מנסים למצוא מובן משותף להתרחשויות היום , או כאשר ילדים מנסים לסייע זה לזה למצוא היגיון בעולם המבוגרים , או באינטראקציה בין אומן לשוליה בעת העבודה . כך , אין ראויה מן העשייה החינוכית לבחינת פסיכולוגיה תרבותית . כמה שנים לאחר תחילת מעורבותי הפעילה בחינוך , ציינתי בספרי Processof Education The כמה מסקנות שנראו לי סבירות . עתה , לאחר כשלושה עשורים , דומני שעסקתי אז יתר על המידה בתהליכים פרטניים פנים נפשיים של ידיעה , ובשאלה כיצד אפשר לסייע להם באמצעות פדגוגיות נאותות . אסכם את הנקודות המרכזיות באותו ניסיון ראשוני . ראשית , מפגשים חינוכיים צריכים להניב הבנה , לא ביצוע בלבד . הבנה היא תפיסת מקומם של רעיון או של עובדה במבנה כללי יותר של ידע . כאשר אנו מבינים משהו , אנו מבינים זאת כדוגמה לעיקרון מופשט או לתאוריה רחבה יותר .
|
|