|
|
עמוד:11
מבוא מחקר זה עוסק בתכנון החברתי היהודי בארץ ישראל במהלך חמישים השנים האחרונות של השלטון העות'מני . בין 1870 לסוף מלחמת העולם הראשונה היו ארגונים יהודיים בין לאומיים רבים שהחלו לפעול לקראת יצירת מעמד של חקלאים יהודים בארץ ישראל . היה זה מעמד קטן ושביר , אך עצם קיומו היווה הישג טכני אדיר . הדיווחים המקובלים על ההתיישבות היהודית בארץ ישראל המודרנית נוטים לתאר את תהליך ההתיישבות במונחים של המהגרים עצמם , כאילו פעלו בלי כל הדרכה או תמיכה מן החוץ . ואולם ההתיישבות היהודית הכפרית הייתה תלויה מאוד במוסדות המיישבים , שאחדים מהם היו פילנתרופיים בגישתם ואחרים —לאומיים במוצהר . המוסדות , מצידם , עיצבו את פעילותם על פי קווי המדיניות החברתית בארצותיהם ועל פי הניסיון הקולוניאלי של רוב המדינות המפותחות באירופה ; אך בשונה מהשלכות אימפריאליסטיות של טכנולוגיה אירופית ונורמות חברתיות אירופיות על המזרח התיכון , הייתה להתיישבות יהודית בארץ ישראל העות'מנית תכונה רפורמיסטית ואוטופית נכרת . שורשי הדחיפה לתכנון חברתי יהודי בארץ ישראל נטועים במקורותיה של היהדות המודרנית עצמה . מסוף המאה ה 18 החל תהליך של חילון ואימוץ תרבויות זרות , שהביא לשינוי מהפכני במנטליות היהודית המסורתית , לרבות ברעה הנושנה שראתה את ארץ הקודש כאתר חורבן מקודש . לאורה הקר והמפוכח של תנועת ההשכלה איבדה אדץ-ישדאל את הילת הקדושה שלה ונראתה כעת לא יותר מאשר שריד מתפורר מן העבר , שהיה זקוק להתחדשות שתוכתב מן החוץ . הקשר בין יהודי הגולה שזכו לאמנסיפציה לבין היישוב היהודי בארץ ישראל — קשר שבעבר התבסס על תפילות ועלייה לרגל —התבסס כעת על פילנתרופיה בונה , שמטרתה הייתה שיפור פיזי של ארץ ישראל ושיפור מוסרי של תושביה . מנטליות פעילה זו הייתה מודגשת במיוחד בקרב יהודי צרפת ; כחלק מהשליחות שנטלה על עצמה , להחדיר ערכים מערביים בקרב יהודי המזרח התיכון , יסדה חברת "כל ישראל חברים" את בית הספר החקלאי מקווה ישראל ב . 1870 הנימה האפוטרופסית של האידאולוגיה של "כל ישראל חברים" הייתה קיימת גם בפעילות הפילנתרופית של הברון אדמונד דה רוטשילד , שהחל לפעול בארץ ישראל ב , 1882 ומשלה בראיית העולם של
|
|