|
|
עמוד:13
למן שלהי שנות ה50- אנו עדים , כמעט בכל העולם , לתסיסה חינוכית עמוקה הנמשכת והולכת ללא הפסק עד ימינו . עולם החינוך בתקופתנו מוצף פרסומים ומחקרים לאין-שיעור , נערכים ניסויים למכביר , רעיונות של רפורמות מנסרות בחללו , ובמידה מסוימת מתחוללות גם תמורות של ממש בתחום המעשה החינוכי — ללא אח ודוגמה בתולדות החינוך . בקווים כלליים ביותר ניתן להבחין , בתנועה חינוכית תוססת ועניפה שלוש מגמות עיקריות : ( א ) המגמה הקוגניטיבית והטכנולוגית , שהתחילה בסוף שנות ה , 50- הגיעה לשיאה בשנות ה , 60- והשפעתה בימינו ירדה במידה ניכרת . בגילוייה הקיצוניים משקפת מגמה זו גישה פראגמטית-חומרנית לחיים . ( ב ) המגמה ההומניסטית-הפרסונלית , אשר בשנות ולזה ותחילת ה60- קולה נשמע עדיין צנוע ומבויש , אך עד מהרה עלתה-וגברה , ונהיתה בימינו יותר ויותר דומיננטית באקלים הרוחני החינוכי . מאפיינות אותה הנטייה הגוברת להחשבת ההיבט הערכי של החינוך , רגישות לצרכיו האישיים של החניך , הדגשה מחודשת של הגורמים הלא-קוגניטיביים וכד . ' שתי המגמות האלה , עם כל ההבדלים שביניהן - משותף להן הנסיון לפתור את הבעיות הדוחקות של החינוך המודרני בדרך של תיקונים אלה או אחרים במסגרת דפוסי החינוך הקיימים . ( ג ) את המגמה השלישית ניתן לכנות רדיקלית ועתיךנית . הכוונה היא לנסיונות , לפי-שעה תיאורטיים בעיקר , לתקוף את המימסד החינוכי בעצם שורשו-ויסודו , ולתוכניות חינוכיות המנתקות את עצמן מהמסורת הפדגוגית הקיימת . ביטוי קיצוני למגמה זאת הם הרעיונות של איליץ , ' ריימר ואחרים בדבר ביטולו המוחלט של בית-הספר . תמורות בתחום החינוך הן במידה רבה תוצאה של תמורות חברתיות ושל צרכים חדשים בתמורות אלה . אין זה יחס דטרמיניסטי חד-סיטרי . ההתפתחות המדעית , גישות פילוסופיות , תיאוריות פסיכולוגיות ופדגוגיות , וכן , בדיבורכללי , רוח-התקופה ( מה שהגרמנים מכנים "צייטגייסט - ( " חותמן ניכר בשינויים שמתרחשים בתוכניות הלימודים , בדפוסי ההוראה והלמידה , ביחסי מורים ותלמידים , וכד . ' אלא שהאקלים הרוחני והרעיונות הפילוסופיים והפסיכולוגיים הרווחים , וכן מידת השפעתם ומקובלותם , עלייתם וירידתם ולעתים עלייתם-מחדש - כל עצמם טעונים הסבר . ואת ההסבר הזה כדאי בדרך-כלל לחפש בתמורות החברתיות . כך , למשל , הרעיונות הפילוסופיים והחינוכיים של די ואי נודעת מהם השפעה עמוקה על החינוך בארצות-הברית , למן ראשית המאה . אך כיצד קראו והבינו את דיואי בשנות ה 2 « - וה , 30- מדוע ירדה השפעתו ורעיונותיו אף הותקפו קשות בשנות ה40- וה , 50- ומדוע עלתה
|
|