|
|
עמוד:13
בפרק 4 מובאות מספר תיאוריות הוליסטיות המעלות על נס את השלמות לעומת הפיצול , את האינטגרציה לעומת הקיטוע . תורת המערכות הפתוחות מהתחום הארגוני , תורת השדה מתחום הפסיכולוגיה החברתית , תורת הגשטאלט מתחום הפםיכותראפיה ותורת ה"חינוך הקונפלואנטי" - כל אלה ראויות להוות נדבך עיוני להשקפה חינוכית הוליסטית . פרק 5 מתמודד עם שפע הסתירות הטמונות בשדה החינוך . תפיסת מרבית הניגודים הללו כשני צידי המטבע , כמשלימים זה את וה , בכוחה לדרבן אותנו ליצור סינתזות בחינת "גם ... וגם , " במקום להיקלע למאבקים הרסניים בחינת " או ... או . " גישה אינטגרטיבית כזאת עשויה לשפר את טיב החשיבה והתפקוד בחינוך - ובחיים בכלל . פרק 6 מטפל בשאלות יסוד של חינוך ערכי . השאלה המרכזית היא "כיצד יכול המחנך , בעת ובעונה אחת , גם להשפיע על חניכיו וגם להכיר בזכותם הלגיטימית לברור לעצמם - איש איש את מערכת הערכים שלו " ? שילובו של גישות רווחות בחינוך ערכי - "הבהרת ערכים" מכאן , ו"דיוני דילמות של שיפוט מוסרי" לפי תורת קוהלברג מכאן - נבחנות באופן ביקורתי . טיפול בהיבטים ערכיים כחלק בלתי נפרד של תהליכי החינוד והלמידה , נתפס כהולם את החינוך העתידי יותר מאשר הניטרליות הערכית המקובלת בחינוך העכשווי . פרק 7 מתייחם אל עולם ומלואו של אקלים חינוכי . אם הדגש על "איך לומדים" לא נופל בחשיבותו מהדגש על "מה לומדים / ' הרי גורמי אקלים כגון נורמות קבוצתיות , תקשורת בין אישית וסגנוני מנהיגות , מחייבים את המחנך ללימוד ולבחינה עצמית מתמידים . פרק 8 מעמיד במרכז הדיון את הכשרת המורה המחנך , את מודעותו העצמית ואת יכולתו להבין - ואם נחוץ גם לשנות - את התייחסותו הוא לבעיות המתעוררות חדשות לבקרים . צמיחתו של המחנך תאיץ צמיחה אצל חניכיו ; פתיחותו תגרור פתיחות , ואילו חשיבתו הביקורתית תדרבן גם אותם לחשיבה ביקורתית . הפרק דן באי אלה היבטים של צמיחת המחנך , של היות " העצמי" שלו מכשירו החינוכי העיקרי . חובה נעימה לי להביע תודה לבבית לכל אלה אשר הרעיפו עליי תמיכה וידידות , אהדה ועזרה בעת כתיבת הספר : לשאול גלאון אשר סייע לי ביד נדיבה ל '' הרגיש בבית '' בנבכי המחשב והתמלילן , לחברי במפעל "עת הדעת" - ובראש וראשונה להנרי בונזל , ולכל חברי קיבוצי אשר התעניינו , עודדו ו"פירגנו" לאורך כל הדרך ;
|
|